יהודים תמיד נוהגים לברר על כל מפורסם אם הוא יהודי. התופעה הזאת היתה קיימת כבר לפני מאות שנים לגבי כריסטופר קולמובוס שגילה את אמריקה. באותה הפלגה מפורסמת שהביאה לגילוי אמריקה ברור שהיו יהודים.
הרבי סיפר בהתוועדות י"ב תמוז תשד"מ )'התוועדויות' כרך ד עמ' 2190) שתלמידים של ר' אברהם זכות עזרו לקולומבוס בשעתו בעריכת החשבונות וכלי התכונה וכו', אבל השאלה הגדולה היא, מי היה קולומבוס עצמו.
ראשית, לא כולם יודעים מתי בדיוק הוא יצא להפלגה שבזכותה הוא התפרסם לדורות. ההפלגה יצאה בשלישי לאוגוסט בשנת 1492 לפנות בוקר. יום אחד לפני זה, חל תשעה באב, ובאותו היום אירע הגירוש הנורא של יהודי ספרד. וממש למחרת עזב גם קולומבוס את ספרד. העובדה שהוא נטש את ספרד באותו יום אומרת דרשני. אין זה פלא שהוא דחה את ההפלגה ביום אחד, כי כידוע בתשעה באב לא מתחילים דבר שרוצים יהיה לו הצלחה ומזל.
בניגוד לדעה המקובלת, האנשים שמימנו את ההפלגה הראשונה שלו לא היו המלך פרדיננד והמלכה איזבלה, אלא דווקא כמה יהודים עשירים, ביניהם שר האוצר המפורסם של ספרד באותה עת דון אייזיק אברבנאל.
יתרה מזו: במכתביו מרבה קולומבוס לצטט מהתנ"ך, בין השאר הוא כותב שכמו שדוד נלקח מאחרי הצאן ונעשה אחר כך למלך בירושלים, כך גם ה' פרסם אותו בעולם. או שהוא כותב על אותה הפלגה שכשהם שהו בלב ים, לפתע הגיח מולם גל גדול שגרם להתפעלות גדולה, ואז הוא מוסיף שכזה דבר לא אירע מאז צאת בני ישראל מארץ מצרים על ידי משה רבינו.
במכתב אחר הוא מספר שהוא שכב חולה וקדח מחום, ולפתע שמע קול שאומר לו שאם הקב"ה יכול היה לעשות ניסים ולהעניק בן לאברהם ולשרה הקשישים, אז הוא יכול לעשות גם לך נס... כל הראיות וההוכחות הללו אכן מעוררות ענין רב, אבל הן לא מהוות הוכחה מוחלטת שהוא היה יהודי. גם גויים רבים נוהגים לצטט את פסוקי התנ"ך בכתביהם.
בצוואתו כתב קולומבוס שעשרה אחוז מרכושו יתרמו לצדקה. וגם עובדה זו לא מהווה ראיה כלשהי ליהדותו, שכן גם גויים מפרישים עשרה אחוז מהכנסותיהם לצדקה. אבל כאן יש פרט מעניין מאד, משום שקולומבוס התמקד וכתב במפורש לאיזו מטרת צדקה הוא מתכוון.
איזו צדקה אתם מכירים? חלוקת אוכל לעניים, מקלט לחסרי בית, בגדים לנזקקים, ביקור חולים ואפילו הלוויית המת. אלו דברים שכולם עושים ולאו דוקא יהודים. אבל ישנו סוג מסוים של צדקה ששייך רק ליהודים ואינו מקובל בשום עם או דת אחרת. וזוהי הצדקה של "הכנסת כלה", לעזור לכלות עניות להנשא.
בתרבות המערבית נישואין לא נחשב לדבר הכרחי שהקהילה מחוייבת לסייע לך לבצע זאת. אם אתה מעוניין להתחתן ולשאת בהוצאות – אז שיהיה במזל טוב, אבל הקהילה לא חשה חובה כלשהי לעזור לך להתחתן. אבל ביהדות זה אחרת, כפי שההלכה קובעת "גבאי צדקה שיש בידם מעות צדקה ישיאו בהם בתולות עניות שאין צדקה גדולה מזו" (יורה דעה הלכות צדקה סימן רמט סעיף טו). המפרשים מסבירים שזה קודם לעניים אחרים, ולכן בכל קהילה יהודית ישנם קרנות מיוחדות שכל מטרתם הוא לעזור לבנות עניות להנשא – "הכנסת כלה".
מסופר שפעם באו ליהודי ובקשו ממנו תרומה עבור זוג צעיר שעומד להנשא, הוא השיב שהוא מוכן לעזור להם, אבל הוא לא מסכים עם השידוך...
למרבית ההפתעה, קולומבוס כתב בצוואתו שעשרה אחוז מהונו יוקדש לנישואי נשים צעירות הנזקקות לכך. דבר מעניין נוסף שציין בצוואה שהוא מוריש כסף ליהודי שהתגורר בכניסה לגטו בליסבון.
בכלל קולומבוס כתב המון. באחד מכתביו בהערת שוליים שנכתבה בכתב ידו הוא מחשב את גיל העולם לפי הלוח היהודי והוא מציין שזהו חישוב בריאת העולם לפי היהודים.
בנוסף לכך, הדרך שבה הוא מחלק את החשבון בחישוב השנים היא מעניינת מאד. ראשית, הוא מחשב מאדם הראשון ועד אברהם אבינו, שזה מבריאת העולם ועד ימיו של היהודי הראשון. אחר כך הוא מחשב מאברהם ועד חורבן בית שני, ואז מאחרי החורבן ועד לזמנו. כמה יהודים יודעים בכלל את גיל העולם לפי היהדות וכמה מהם יודעים לחשב את גיל העולם בצורה שקולומבוס עשה זאת?
בשנת 1894 פירסמה ממשלת איטליה 15 כרכים של העתקים מצולמים של כל המסמכים הקשורים בחייו של קולומבוס. ביניהם 13 מכתבים שהוא כתב לבנו. ב-12 מתוכם מתנוססת בפינה השמאלית העליונה האותיות העבריות "ב"ה".
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על "יורד הים" הראשון בתורה – נח. הוא לא עשה זאת מרצונו, אבל על האוניה שלו היה גן חיות שלם ובמשך למעלה משנה הוא טיפל בהם במסירות. אבל עם תום המבול, כאשר הגיעה העת לצאת החוצה לעולם שאין בו כלום, לא אנשים ולא בתים, והיה צריך להתחיל את הכל מחדש, נח מיאן לעשות את ה"קפיצה" הזאת, הוא פחד ולא היה מוכן להתמודד עם הלא-נודע והלא מוכר, ובלשון המדרש "ראה עולם חדש" (ב"ר ל, ח), עד שה' צוה עליו "צא מן התיבה.
גם בחיי היום-יום שלנו אנחנו בונים לעצמנו תיבה מסביבנו. סדר היום שלנו קבוע וידוע מראש. אנחנו מקיפים את עצמנו באנשים שנוח לנו בחברתם. אף אחד מאיתנו לא מעוניין לצאת מהתיבה הדמיונית שהוא בונה לעצמו מהZone Comfort .
עלינו לזכור בכל יום את ציווי התורה "צא מן התיבה". היציאה של אתמול, כבר נחשבת היום לחלק בלתי נפרד מהתיבה הדמיונית, ולכן היום צריך לצאת שוב מהתיבה. מה שהיום נחשב ליציאה מן התיבה, ייחשב מחר כחלק מהנורמה, ושוב נצטרך לצאת מהתיבה.