סיפר הרב שלום דובער שמטוב, בכינוס איחוד השלוחים לארץ הקודש לשנת תשט"ז:
בשנת תש"ה, בקהילת חב"ד בשיקאגו הייתה בעיה חמורה, ובכדי לטפל בה היו צריכים את הממונה על הטיפול בדברים כגון דא, הרב שלמה אהרון קזרנובסקי (שכיהן באותה עת כחבר באגודת חסידי חב"ד בארה"ב). לפני תחילת טיפולו בנושא הבעייתי, נכנס אל הקודש פנימה לרבי הריי"צ לבקשת עצה וסיוע לנושא סבוך זה. הרבי הריי"צ אמר לו פתרון אך גם הוסיף ואמר לשאול את מי שלימים יהיה הרבי מליובאוויטש, ולבקש ממנו גם למצוא פתרון לבעיה הנ"ל בשיקאגו. הרב קזרנובסקי כמובן הגיע לרבי, מי שכונה אז "הרמ"ש", ושאל אותו בנוגע לעניין שעמד על סדר היום, הוא נמנע מלומר לו שהרבי הריי"ץ שלחו אליו, ולפני כן אף הציע פתרון. הרבי שמע את הבעי', ובתור יו"ר מרכז לענייני חינוך ראה צורך לעזור לרב קזרנובסקי, ואמר לו עצה בנוגע לעניין. אמנם, עצת הרבי הייתי שונה מאד ואחרת ממה שהרבי הריי"ץ הציע, אם כך, הרב קזרנובסקי הרגיש לא בסדר שלא אמר לרבי שכבר שאל את הרבי הריי"ץ ואמר לו עצה אחרת, לכן הוא ניגש לרבי ואמר לו את האמת, שהוא שאל את הרבי הריי"צ וכך אמר לו. הרבי אמר לו שיגש אם כן לרבי הריי"ץ לשאול אותו מה לעשות. אכן הרב קזרנובסקי הלך לרבי הריי"צ ואמר לו מה עצת הרמ"ש. הרבי הריי"ץ התלהב מאד מעצת הרבי ואמר "גו אנדערש!" (=אחרת לגמרי!) "משהו נפלא אחרת לגמרי". '''אך מאז לא ענה הרבי לרב קזרנובסקי כמה חודשים בכלל, ועד תש"י לא ענה לו על שאלות בשליחות '''
'''