הצדיק רבי נפתלי מרופשיץ, ישב פעם עם חסידיו והתגאה בייחוס שלו. הוא ציין כי אין בכל העולם אדם שמיוחס יותר ממנו עד הבעש"ט. מצד אב אביו הוא מיוחס לצדיק אחד, מצד אם אביו הוא מיוחס לצדיק אחר. מצד אב אמו הוא קשור לצדיק שלישי ומצד אם אמו לגאון רביעי.
קם אדם בקהל וביקש סליחה. הוא ציין שהוא יותר מיוחס מהרבי. כולם הביטו בו בתדהמה. הוא היה אדם פשוט, לא ידען ולא מוכשר וכל קשר בינו ובין ייחוס היה מופרך. היהודי הסביר כך: סבא אחד שלי לא מניח תפילין. הסבא השני לא שומר שבת והדוד שלי לא מפריד בין בשר וחלב. ובכל זאת אני אזרתי כוחות עצומים ושיניתי את חיי מן הקצה אל הקצה. זה הופך אותי למיוחס יותר מהרבי. נהנה הצדיק מרופשיץ מדבריו והסכים עימם (סיפורי חסידים זוין)