פעם ישב נכדו הקטן של בעל התניא, מנחם מענדל (שברבות הימים הפך לאדמו"ר ונודע בכינוי "הצמח צדק"), על ברכי סבו ונגע בזקנו. שאל הסבא את הנכד: איפה סבא? הצביע הנכד על הזקן ואמר: זה סבא! אמר הסבא: זה לא סבא, אלא רק הזקן של סבא. הצביע הנכד על הלב, אך הסבא השיב: זה לא סבא, אלא רק הלב של סבא. ניסה הנכד להצביע על איברים נוספים, אך סבא הסביר כי אלו רק האיברים של סבא. ירד הילד מחיק סבו רבנו הזקן, התקרב לדלת ועשה את עצמו כאילו אצבעות ידיו נתקעו בדלת והתחיל לצעוק: סבא, סבא. פנה אדמו"ר הזקן אל הילד ואמר לו: מה לך בני, מה קרה? אמר לו הילד: זה סבא! (אוצר סיפורי חב"ד חי"ז ע' 291)