החליפה הפרומה מספרים על מלך שאהב להזמין חליפות אצל חייט יהודי. מקורבי המלך קינאו בו, ואמרו למלך כי החייט גונב בד. בהזמנה הבאה של חליפה יוקרתית במיוחד, הזהיר המלך את החייט כי אם יגנוב בד – דינו מיתה. החייט תפר את החליפה והביאה למלך. שאל המלך ומה עם השאריות? והחייט השיב שלא היו שאריות. אמר המלך שלא יתכן לתפור חליפה בלי שאריות, ומכאן הוכחה סימן שהחייט גנב בד, ועל כן דינו מיתה. המשאלה האחרונה של החייט הייתה לקבל לידיו את החליפה היוקרתית עם מספריים. הוא פרם עם המספריים את החליפה ופתח את כל הקפלים, והראה למלך כיצד החליפה עשויה מחתיכת בד שלמה אחת. סיים החייט: הבעיה היא, שכעת אומנם השתכנעת שאין שאריות, אבל הפסדת את החליפה. הנמשל: הקב"ה ברא את העולם והוא מסתתר בתוכו. אלא שכאשר התפירות נפרמות, דהיינו שהאלוקות מתגלית וההסתר מוסר, או אז אין חליפה, דהיינו שהעולם כולו מתבטל ממציאותו. זה מה שקרה במתן תורה, שאז התגלה כי אין עוד מלבדו, ונשמתם פרחה. התכלית אינה לפרום את החליפה ולבטל את העולם, אלא להיפך, שהאלוקות תבוא לידי ביטוי בתוך העולם כפי שהוא במציאותו, עם התפרים. זה יקרה דווקא בימות המשיח, אחרי הזיכוך של זמן הגלות, כפי שנלמד מיד.