בהפטרת פרשת בהעלותך, קוראים על נבואה שבה הנביא זכריה רואה את "יהושע הכהן הגדול", ממנהיגי העם בתחילת ימי בית שני. השטן מנסה לקטרג על יהושע, כיון שצאצאיו התחתנו עם נשים נכריות והוא לא מחה בהם. הקב"ה גוער בשטן שיעזוב את יהושע, כי הוא "אוד מוצל מאש". ובכל זאת יהושע נדרש להסיר את "הבגדים הצואים", דהיינו לדאוג שבניו יגרשו את הנשים הנכריות. לאחר שיהושע הכהן הגדול מסיר את הבגדים הצואים ומתקן את מעשיו, אומר לו ה' "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה". מיהם אותם "עומדים"? מסבירים המפרשים, כי העומדים הם לא אחרים מאשר המלאכים וחיות הקודש. אומר הקב"ה: אתה, האדם, תוכל ללכת ולהתקדם יותר מאשר המלאכים שהם עומדים ולא הולכים. איך יתכן שאדם עם לבושים צואים, יהיה יותר ממלאכים? אלא זה בדיוק מה שלמדנו. למלאכים אין בחירה חופשית, אלא הם "עומדים" במצב סטטי וקבוע. לבני אדם יש בחירה, וביכולתם לעבור ממצב של "בגדים צואים" לתשובה שלמה בתוך רגע אחד. זו בחינת "מהלכים", והיא גבוהה מדרגת ה"מלאכים".