מספרים על בעל תשובה שהיה בטוח שהמעבר יהיה בקלות, ללא קשיים. המציאות הייתה שונה. היצר עבד שעות נוספות, ופיתה אותו פעם אחר פעם ליפול ברשת. גם זיכרונות מהעבר רדפו אחריו. במר ליבו, פנה אל רבו. הוא פרץ בבכי ותיאר את הקשיים שעומדים בפניו. בסוף שאל את 'שאלת מיליון הדולר': למה יש רע בעולם ובתוכנו? למה לא נבראנו כמו מלאכים? שאל אותו הרב: מה התחביב שלך? והאיש השיב: אני מאוד אוהב ציורים. שאל הרב: לדוגמה, איזה ציור אתה אוהב? והאיש סיפר על ציור יפהפה של פיקאסו, שבו רואים אנשים על רקע השקיעה. שאל הרב: וכמה עולה הציור? האיש לא הבין לאן הרב חותר, וענה: אוהו, ציור כזה יכול לעלות מאות אלפי דולרים. שאל הרב: רגע, כמה תעלה תמונה שמתארת סיטואציה דומה, אנשים על רקע השקיעה? השיב האיש: תמונה כזו יכולה לעלות דולרים בודדים. הביע הרב תמיהה: איך יתכן שתמונה תעלה דולרים בודדים, בעוד ציור יעלה מאות אלפי דולרים? והרי התמונה הרבה יותר מדויקת מאשר ציור! האיש לא היה מסוגל להתאפק: כבוד הרב, איך אפשר להשוות? תמונה זה משהו אוטומטי, אין כאן השקעה, אין כאן נפש. לעומת זאת בציור יש השקעה אינסופית, הצייר הכניס את כל הנפש שלו לתוך הציור. לכן זה כל כך יקר. הנהן הרב ואמר: אתה רואה, המלאכים הם כמו תמונה. אצלם הכול אוטומטי. אין ניגודיות, אין התנגדות, אין קונפליקטים ויצרים. הם מתנהגים בצורה מדויקת כפי שמוכתב להם מלמעלה. לעומת זאת האדם הוא כמו ציור. שום דבר לא הולך אצלו אוטומטי, אלא נדרשת השקעה רבה ואף מלחמות פנימיות קשות. לפעמים הציור יוצא פחות מדויק מהתמונה, אבל הוא שווה הרבה-הרבה יותר.