חסיד אחד התלונן בפני החסיד הנודע ר' הלל מפאריטש, תלמידו של אדמו"ר הצמח צדק, כי כאשר הוא לומד חסידות לפני התפילה יש לו חיות והתלהבות גדולה, ואילו כאשר הוא עומד אחר כך להתפלל – ההתלהבות מסתלקת, ואינו יכול להתפלל מתוך חיות. מה עושים? השיב לו ר' הלל: וכי מה איכפת לך אם אתה מתפלל קודם התפילה? כלומר: ה"תפילה" זו הכוונה, שהיא הנשמה. המילים הם הגוף. במקרה זה, ה"תפילה" הפנימית הייתה לפני ה"תפילה" הטכנית.