מספרים על 'פרוש' אחד, שהתבודד בחדרו שנים רבות ועסק בתורה ובתפילה, ואפילו את צרכיו המעטים היו מכניסים לו מתחת לדלת. במשך הזמן החל לשמוע קולות נדחקים ליד הדלת, והיה סבור שהם קולות המון ישראל הנדחקים לשמוע ולהתפעל מתורתו ועבודתו. כיון שכך, נתגבר כארי בתפילותיו ותחינותיו, והיה משמיע קולו למרחוק. אחרי עשרים שנה, פתח את הדלת, וגילה עדת חתולים מתחככים ליד הדלת. מתברר שהוא למד והתפלל במשך עשרים שנה בשביל עדת החתולים, הם ובניהם אחריהם. במקום עבודת ה', הייתה כאן עבודת חתולים (ע"פ ביאור תניא).