אדמו"ר הזקן אמר פעם לחסיד אחד: "עשית את בני לחסיד". מדוע? מפני שבאחת ההתוועדויות, בנו של אדמו"ר הזקן – שלימים כונה "אדמו"ר האמצעי" – דרש מאותו חסיד להיות ברמה רוחנית גבוהה. הלה השיב בכאב: "איך אתה יכול להשוות אותי אליך? הרי כאשר נשמתך הייתה צריכה לרדת לעולם, אביך אדמו"ר הזקן עשה כוונות נשגבות וכך נוצרת מלכתחילה עם נשמה גבוהה. לאחר מכן חונכת ישירות על ידי אביך אדמו"ר הזקן וספגת את קדושתו, וכל היום אתה חי בקדושה ובטהרה. "לעומת זאת אני, כאשר אבי היה צריך להביא אותי לעולם, אין צורך לפרט את הכוונות שהיו לו בעת יצירתי... כך נולדתי מלכתחילה עם תכונות גסות ומגושמות. גם החינוך שלי היה בסיסי ופשוט. בגלל הפרנסה, אני זקוק לעבור בבתי הגויים באיזור ולגבות מהם כסף, ולשם כך צריך לשתות איתם וודקה ואף להתייחס יפה לנשותיהם. אפשר להבין כבר באיזו רמה רוחנית אני נמצא. אם כן, איך אתה יכול להשוות אותי אליך?", סיים החסיד בכאב. הדברים חדרו לליבו של אדמו"ר האמצעי. הוא הבין שביחס לנשמתו ולדרגתו – הוא צריך בעצמו להגיע לרמה רוחנית גבוהה יותר. ואכן, מאז והלאה התעלה עוד ועוד. לכן אמר אדמו"ר הזקן לאותו חסיד: אתה עשית את בני לחסיד! (סיפורי חסידים זווין, עמוד 155).