יהודי הגיע לרב העיירה וביקש ממנו תיקון על כך שבערב שבת הוא נכנס עם העגלה שלו לעיר אחרי שנכנסה השבת. הרב נתן לו תיקון – להביא נרות לבית הכנסת כל שבוע. היה שם תלמיד חכם שלעג על התיקון הזה, כי סבר שמדובר בחטא חמור הדורש תיקון גדול יותר. הזמין הבעש"ט את אותו תלמיד אליו לשבת. יצא התלמיד מבעוד מועד, כך שיוכל להגיע אל הבעש"ט זמן רב לפני השבת. והנה, הוא טעה והסתבך ביער. השמש המשיכה לנוע מערבה, והיהודי מנסה כל עוד נפשו בו למצוא את הדרך הנכונה. השעות חולפות, השמש עוד מעט שוקעת, וסוף סוף הצליח לחזור לדרך הנכונה. את בתי העיירה ראה יחד עם השמש השוקעת. ליבו נחמץ בקירבו על שנאלץ לנסוע עם העגלה לאחר כניסת השבת. בושה אפפה אותו עם בואו אל הבעש"ט. הסביר לו הבעש"ט כי זו הייתה תוכחה עבורו על הקלות שבה שפט יהודי אחר.