מספרים על אחד הצדיקים, שנהג להדר מאוד במצוות נטילת ידיים. יש המסתפקים בכוס רגילה לנטילת ידיים. רבים משתמשים בספל. אולם הצדיק לא הסתפק בכמויות האלו. לנטילת ידיים הוא השתמש בלא פחות מאשר דלי מים שלם. היה הצדיק שופך מים בנדיבות על כל צדדי היד, כדי לוודא שהנטילה תהיה בתכלית ההידור. ידעו התלמידים כי לכל מקום שהצדיק הולך, יש לארגן מראש דליי מים מוכנים לנטילת ידיים. פעם התארח הצדיק בבית אחד מתלמידיו. רצה התלמיד לראות מקרוב כיצד הצדיק נוטל ידיו בהידור. והנה, הצדיק חרג ממנהגו – הפעם הוא ביקש כוס רגילה לנטילת ידיים. שאל התלמיד בפליאה: רבינו, מדוע אינך מבקש דלי מים? ענה הצדיק: באר המים שלכם נמצאת במקום רחוק, ומי שאמור להביא מים זו עוזרת חלשה ומסכנה. איך אוכל להדר ולצרוך מים רבים, כאשר אני רואה את העוזרת העייפה מביאה את דלי המים ממרחק?! מסקנה: אם ברצונך להדר, טוב מאוד; אך לא על חשבון אחרים.