פעם התוועדו תלמידי המגיד ממעזריטש, ואדמו"ר הזקן ברך "שה' יעזור בגשמיות וברוחניות". שאלו אותו: מדוע הוא מקדים גשמיות לרוחניות, ולכאורה הרוחניות קודמת לגשמיות? השיב אדמו"ר הזקן: הרי כך היה הסדר בדברי יעקב אבינו. בפרשת וישלח, כאשר יעקב היה בדרכו חרנה, הוא התפלל אל ה' ונדר נדר בתנאי שהקב"ה ילווה אותו. וכך אמר יעקב: "אם יהיה אלוקים עמדי, ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך, ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, ושבתי בשלום אל בית אבי, והיה ה' לי לאלוקים" (בראשית כח, כ). אמרו אתם: מה קדם למה בדברי יעקב, גשמיות או רוחניות? רואים בבירור שהגשמיות קדמה לרוחניות. תחילה הוא דיבר על גשמיות – "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש", ורק אחר כך על רוחניות – "והיה ה' לי לאלוקים". שמע רבי לוי יצחק מברדיטשוב את דברי אדמו"ר הזקן והגיב: וכי אפשר להשוות את הגשמיות של יעקב אבינו לגשמיות שלנו?! הרי הגשמיות שלו הייתה גבוהה משלנו, ואצלו לחם ובגדים הם ברמה גבוהה מהלחם והבגדים שלנו. לכן אי אפשר להוכיח מיעקב אלינו. אדמו"ר הזקן השיב לו באותה מטבע: וכי אפשר להשוות את הרוחניות של יעקב אבינו לרוחניות שלנו?! כלומר, גם הרוחניות שלו – ה"והיה ה' לי לאלוקים" – גבוהה משלנו. ובכל זאת הקדים גשמיות לרוחניות, ואף אנחנו יכולים להקדים (שמועות וסיפורים חלק א', עמוד 43).