בתלמוד מסופר כי הטענה "די לכיבוש" עתיקה עוד יותר, בת למעלה מאלפיים שנה. מסופר (סנהדרין צא, א) כי הכושים ("בני אפריקה") הגיעו אל השליט הכל־יכול אלכסנדר מוקדון, שמעמדו היה חזק יותר מנשיא ארצות הברית בזמננו. בפיהם הייתה הטענה המוכרת "די לכיבוש". בתור צאצאי כנען, טענו הכושים כי בני ישראל גזלו מידיהם את "ארץ כנען". חכמים התלבטו כיצד להגיב. הם הבינו שמסוכן להתעסק עם אלכסנדר מוקדון ולעשות איתו טעויות. והנה, הגיע אדם בשם גביהה בן פסיסא ואמר לחכמים: תנו לי לענות להם בפני אלכסנדר מוקדון. אם אנצח, מוטב; ואם לא, תוכלו לומר שאני אדם פשוט ואינני מייצג אתכם. אמר גביהה בן פסיסא לכושים, צאצאיו של כנען: בתורה כתוב "ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו", והדין הוא שמה שקנה עבד קנה רבו, כך שגם אם הארץ הייתה שלכם, בעצם היא שלנו. הכושים נכנסו ללחץ. לתשובה כזו לא ציפו. הם ביקשו שלושה ימים לענות תשובה, אך עבר הזמן והם לא מצאו. ברחו הכושים מישראל וליהודים הייתה אורה. עד לפעם הבאה שהטענה "די לכיבוש" עלתה...