שמעתי על אדם שגילה כי יום ההולדת של אשתו חל היום. כפי שאנו יודעים, יום הולדת לאשה מהווה אתגר לא פשוט, כי צריך לדעת בדיוק מה היא רוצה ומה לא. הוא כבר ידע שהיא אוהבת פרחים יקרים. הגיע האיש בשמחה לחנות הפרחים, והוא רואה בחוץ ילד קטן מסתכל על הפרחים בחלון הראווה ועיניו יוצאות. נכנס האיש פנימה, חיפש את הזר היפה והיקר ביותר, ויצא החוצה בשמחה. והנה, הילד עדיין עומד ומסתכל על הפרחים. נראה שהוא משתוקק אליהם. שאל האיש את הילד: למה אתה מסתכל על הפרחים? השיב הילד: אני רוצה לקנות פרח לאמא! האיש התרגש ואמר לו: אם כך, אני אקנה בעבורך. בחר הילד פרח, האיש שילם, ושניהם יצאו. שאל האיש את הילד: רגע, איפה אמא שלך גרה? השיב הילד: היא גרה רחוק מפה. אמר האיש: אוקיי, אקח אותך ברכב לאמא. נכנסו השניים לרכב, והאיש שואל את הילד מה הכתובת, אולם הילד אומר שהוא כבר יכוון אותו. נוסעים ישר ישר, והילד אומר לפנות שמאלה וימינה. כך נוסעים הרבה זמן, והאיש לא מבין איפה אמא גרה. בשלב מסוים הם יוצאים מהעיר, והאיש שואל את הילד: איפה אמא שלך גרה? והילד משיב: בבית העלמין... והמשיך להסביר: אמא נפטרה כאשר הייתי תינוק. אני מרגיש שלא הספקתי לכבד אותה. לכן אני משתדל להגיע אליה ככל האפשר ולקנות לה פרח... שמע האיש ופרץ בבכי. הדברים נכנסו כמו חץ בליבו. הוא נזכר שגם לו יש אמא. אבל אמא שלו ברוך ה' עדיין בחיים. היא נמצאת בבית אבות במדינה רחוקה, וכבר הרבה זמן לא הרים אליה טלפון. החליט מיד להרים טלפון לאמו. אך אמר לעצמו: לא, טלפון לא מספיק. אני חייב לנסוע אליה. הרים אפוא טלפון לאשתו וסיפר לה על שאירע. מיד קנה כרטיס טיסה ונסע לבקר את אמו. כי זאת יש לזכור, בסך הכול ארבע מילים: אין גבול לכיבוד הורים!