מספרים על אחד מחסידי אדמו"ר ה"בית ישראל" מגור, שנסע לרגל עסקיו לגרמניה. לפני הנסיעה, ביקש מרבו את ברכת הפרידה, והנה, רבו מבקש ממנו בקשה מוזרה: קנה לי בבקשה סיגריות מיוחדות בגרמניה... החסיד התפלא: סיגריות? מגרמניה? זה מה שהרבי שלי מבקש? אבל הייתה לו אמונת צדיקים, והחליט לקיים את הבקשה. מה שהיה חסר לו הוא – זיכרון. החסיד יצא לדרכו, שהה בגרמניה ועשה עסקים, אולם את הסיגריות שכח לקנות. כאשר המטוס נחת בחזרה בשדה התעופה, פתאום היכה בו הזיכרון: היי, שכחתי לקנות את הסיגריות. מה עושים? עשה החסיד מה שהרבה אנשים עושים במקרים דומים. הם קונים את המתנה בארץ (עם כיתוביות באנגלית), ונותנים אותה כאילו קנו בחוץ לארץ... ובכן, מיודענו קנה סיגריות דומות בארץ, והחליט שזה מה שהוא מביא אל רבו. כשהביא את הסיגריות, שאל הבית ישראל את השאלה שממנה החסיד הכי פחד: איפה קנית את הסיגריות? החסיד גמגם. אה, שכחתי לקנות בגרמניה, וקניתי משהו דומה בארץ... ענה הצדיק: וכי אתה סבור שאני צריך סיגריות מגרמניה?! רציתי שגם כאשר אתה בדרך, בגרמניה, תזכור שיש לך רבי. זו לא חכמה לזכור זאת כשאתה פה, יחד איתי, אלא דווקא כשאתה הרחק בדרך!