מספרים על אשה שהגיעה במוצאי שבת, אחרי תפילת ערבית, אל הבעל שם טוב. התחילה האשה לבכות שאין לה כסף למחייה והיא זקוקה בדחיפות לשלוש מאות רובל. פנה הבעל שם טוב לתלמידיו וביקש שיבדקו בכיסים אם יש להם כסף. התלמידים היו עם בגדי שבת, ולא היה סיכוי שימצאו בהם כסף. אבל הם הכניסו את הידיים לכיסים ו... הופ, כל אחד מצא מטבע. יחד הצטבר סכום של שלוש מאות רובל. אחר כך ישבו התלמידים לנתח את המקרה, מה היה הנס: אחד אמר: הנס היה שמצאנו מטבעות בכיסים, למרות שהיינו בבגדי שבת; השני אמר: הנס היה בעובדה שהכנסנו את הידיים לכיסים, למרות שידענו כי לא אמור להיות שם כסף; אבל השלישי אמר: יש כאן נס אחר. הנס היה בעצם העובדה שהבעל שם טוב החליט לשתף אותנו במצוה. הרי היה יכול להשיג בדרך נס את כל הכסף מבלי לבקש מאיתנו, ובכל זאת בחר לשתף אותנו במצוה הגדולה.