הבדיחה שלנו עוסקת בשבירת הלוחות, אבל שבירה מסוג אחר. מספרים על קהילה רפורמית שקנתה בית כנסת אורתודוקסי מקהילה שנסגרה. חברי הועד הרפורמי החליטו על שורת שינויים שיאפשרו לבית הכנסת להיות 'טמפל' רפורמי למהדרין... ראשית, הורידו את המחיצה, כדי לערבב בין גברים ונשים בשם ה"שוויון"; שנית, התקינו מערכת רמקולים, כדי שה"רבה" תוכל לתת את הדרשה בשבת. באמצע בית הכנסת היה תבליט עשוי מאבן של שני לוחות הברית, עם כיתוב של עשרת הדיברות בשני טורים. חמש הדיברות הראשונות בטור הימני עוסקות בעיקר במצוות שבין אדם למקום, כמו "אנוכי ה' אלוקיך"; ואילו חמש הדיברות האחרונות בטור השמאלי עוסקות במצוות שבין אדם לחברו, כמו "לא תרצח" וכדומה. חברי הועד החליטו שהם רוצים לשבור את הלוחות ולהוריד מהם את הטור הימני. הנימוק היה פשוט: אנחנו לא מאמינים באלוקים אלא רק במוסר האנושי. לנו מספיקים הערכים המוסריים של קדושת החיים ב"לא תרצח", התא המשפחתי ב"לא תנאף", צדק ויושר ב"לא תגנוב" ו"לא תענה ברעך עד שקר", והסתפקות במה שיש ב"לא תחמוד". בשביל להיות מוסרי, לא צריך להיות אדם דתי ומאמין. גדולי הפילוסופים לא היו מאמינים, וארגוני זכויות אדם וזכויות בעלי חיים הם לא ארגונים דתיים. בקיצור, הכי חשוב להיות "בן־אדם", "מענטש", ולא צריך אמונה בה'. שלחו אפוא את הגבאי לשבור את הלוחות באמצע ולהסיר את הלוח הימני. דא עקא, שמיודענו הגבאי ידע לקרוא רק באנגלית ולא בעברית. סוף סוף, מדובר בגבאי של קהילה רפורמית... כשהגיע לשבור את הלוחות, במקום לשבור באמצע, שבר בטעות קצת שמאלה. כך יצא שהוא הוריד מכל השורות של הלוח השמאלי את המילה "לא", ונשארו רק המילים "תרצח", "תנאף", "תגנוב", "תענה ברעך עד שקר", "תחמוד"...