כאשר רבי יוסף יצחק (המכונה "אדמו"ר הריי"ץ", השישי בשושלת חב"ד) היה ילד, לפני למעלה ממאה שנה (בתקופת שנות ה'תר"ן, 1890), הצליח לצבור סכום כסף כלשהו. עלתה השאלה: מה לקנות עם הכסף? במחשבה ראשונה, חשב לקנות עם זה ספרי קודש. מה יכול להיות טוב יותר מזה? בפרט שבאותם ימים, ספרי קודש היו יקרים ונדירים. במחשבה שניה, חשב הילד שאולי כדאי לקנות שעון. גם שעונים לא היו מצויים כמו היום, והילד חשב שזו ההזדמנות לקנות שעון. תאמרו: מה השאלה? ברור שספרי קודש חשובים יותר! אבל הילד חשב וחשב בנושא, עד שהגיע למסקנה שעדיף לקנות שעון. השעון יעזור לו לארגן את הזמן בצורה נכונה ומקסימלית. בכל שעה יידע מה עליו לעשות וכל דקה לא תבוזבז. בפרט אם בשעון יהיה גם מחוג של שניות, הרי שגם השניות יוכלו להיות מנוצלות. שאל הילד את אמו הרבנית מה דעתה על הרעיון, ואף היא הסכימה לדבריו שעדיף לקנות שעון (רשימת המאסר עמוד 249).