אדם אחד החליט שהוא חייב להתפלל במניין, ויהי מה. גם בדרכים ובסידורים שונים – התעקש לסדר את כל סדר היום כך שיצליח להתפלל במניין. אם היה צריך לטוס ממקום למקום, מלכתחילה סידר את הכרטיס כך שינחת בשעות מסוימות במקומות בהם יוכל להתפלל במניין. האיש הצליח לשמור על הקביעות משך זמן רב, עד שאירע המעשה. הוא טס בטיסה כלשהי לארץ, והטיסה התאחרה, עד שנחת בארץ אחרי חצות הלילה. האיש היה טרוד בשאלה, איך יוכל להשיג מניין לתפילת ערבית. ניסה את מזלו בשדה התעופה, אבל אנשים לא שיתפו פעולה. נסע לבני ברק, לשטיבל המפורסם 'איצקוביץ', אבל לצערו גילה כי השעה מאוחרת ואין אנשים במקום. האיש לא התייאש ונסע במהירות לירושלים, אולי שם ימצא מניין. הוא הגיע לשטיבל 'זכרון משה', ולחרדתו גילה את האמת המרה – המקום שומם. אין מניין ואין סיכוי למניין. האיש היה במצוקה קשה. שנים רבות הוא מקפיד להתפלל במניין, ולפתע קרה דבר נורא שכזה. מה עושים? הוא כמעט התייאש. מה לעשות, השעה מאוחרת, ולא הכול אפשרי. בפרט שהמניין לא תלוי בו אלא בשיתוף פעולה של אנשים אחרים, ועכשיו השעה כבר מאוחרת. אך פתאום חזרה הנחישות והעקשנות, והוא החליט שעליו להשיג מניין ויהי מה. חשב וחשב, עד שנפל במוחו רעיון מבריק. הוא יצא החוצה, הרים טלפון למי שהרים, ותוך חמש דקות היה לו מניין. יש לכם רעיון איך הוא עשה את זה? ובכן, הוא התקשר לתחנת מוניות, הזמין תשע מוניות עם נהגים יהודיים, עם רבע שעה המתנה. תשע מוניות הגיעו למקום, האיש הכניס את הנהגים לבית הכנסת, וכך זכה להתפלל גם הפעם את תפילת ערבית במניין. אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה!