זה סיפור על "מלך התענוגות". אדם שלא היה תענוג בעולם שהוא לא ניסה ולא בדק. מדובר באדם רשע, שעבר על כל העברות שבעולם. יום אחד, אחרי שנים רבות של תענוגות וחטאים, הרגיש האיש שהוא מגיע לפסגה. הוא יכול לכתוב ספר עם הכותרת "עולם התענוגות". אבל כנראה שבתוך הלב, משהו הציק לו. באיזשהו מקום המצפון ייסר אותו. הוא פגש אשה אחת, והיא אמרה: תשמע חביבי, אין לך סיכוי בעולם! אתה מקרה אבוד! אלוקים לא יקבל אותך בתשובה! אה, שכחתי, לאיש קראו אלעזר ולאביו דורדייא. הוא חי לפני בערך אלפיים שנה, וסיפורו מופיע בגמרא (עבודה זרה יז, א). אלעזר הרגיש כאילו פטיש נחת לו על הראש. הכול התנפץ וקרס מול העיניים. היא צודקת, הגברת, חשב לעצמו. כל החיים השקעתי בתענוגות וחטאים, וחשבתי שזה הכול, אבל בעצם השקעתי בכיוון הלא נכון. אלעזר הרגיש כאב עצום על כל מה שעשה. כל התענוגות של שנים רבות, הפכו בבת אחת לכאב נורא ומייסר. כאילו שנים ארוכות של כאב התנקזו לתוך רגע אחד. בתחילה חשב אלעזר שיש קיצורי דרך. הוא ניסה לבקש מהשמים והארץ, מהשמש והירח, מההרים והגבעות שיעשו לו איזושהי פרוטקציה. שיבקשו עליו רחמים. אבל הוא קלט שאין פרוטקציות ואין קיצורי דרך. כמו שאנו אומרים בפרשה "האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי". אמר אלעזר "אין הדבר תלוי אלא בי". אני צריך לקחת אחריות על מעשיי. אני אשם, ואני אחזור בתשובה. התיישב אלעזר על הרצפה, וכל הכאב העצום הזה התפרץ דרך העיניים. נחלים של דמעות יצאו. הוא לא סתם בכה, אלא "געה בבכיה". בכי על חיים שהתפספסו במקום הלא נכון. הבכי והצער היו כה חזקים, עד שהנשמה לא הצליחה להישאר בגוף, והיא פרחה ממנו. אלעזר נפטר. כאן עולה השאלה המייסרת: מה יהיה סופו? האם יקבלו בשמים את נשמתו המיוסרת ? אבל שערי תשובה, אף פעם לא ננעלו. כן, גם פושע כרוני, גם מלך התענוגות, גם עבריין צמרת – גם הוא יכול לעשות תשובה. אין דבר אבוד. אומרת הגמרא: יצאה בת קול מן השמים ואמרה "אשריך רבי אלעזר בן דורדייא, שאתה מזומן לחיי העולם הבא". שימו לב: העבריין אלעזר בן דורדייא שינה פתאום סטטוס, ומהיום קוראים לו "רבי אלעזר בן דורדייא", והוא אף מזומן לחיי העולם הבא. איזה כוח עצום יש לתשובה! ממשיכה הגמרא ומספרת על רבי יהודה הנשיא, האיש מספר אחד בעם ישראל ומי שכתב את המשנה. קשה לתפוס אדם כזה בוכה. הוא אמור להכיל הכול ולא לבכות. אבל אחרי כזה סיפור, "בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת". יש מי שקונה את עולמו בשנים רבות, מקיים מצוה ועוד מצוה ועוד מצוה, בצורה איטית ויסודית. אלו הצדיקים, כמו רבי יהודה הנשיא. אבל יש את מי שעוקף אותם בסיבוב, אלו בעלי התשובה שקונים את עולמם בשעה אחת של תשובה.