הסיפור התרחש ביום כיפור לפני מאות שנים, בתקופת הראשונים (הסיפור מופיע בסדר הדורות ועוד). רבי משה בן נחמן ידוע בכינויו "הרמב"ן", כתב פירוש על התורה ונודע כאחד מגדולי הראשונים. לרמב"ן היה תלמיד בשם אבנר. אבנר היה תלמיד מבריק, אבל לפעמים השכל מביא את האדם למקומות לא נכונים. ביום מן הימים עזב אבנר את דרך התורה, הוריד את הכיפה והתנצר. ראש מבריק הרי היה לו, וכך עם השנים התקדם ועלה במשרות ציבוריות עד שהפך לאחד השרים החשובים בממלכה. כדי לשים מלח על הפצעים, בחר אבנר דווקא ביום הכיפורים לקרוא לרבו הקודם – הרמב"ן. וכאילו זה לא הספיק, אבנר דאג לזעזע את רבו, הרג בפניו חזיר, בישל ואכל אותו בפני הרמב"ן. תחשבו איזה זעזוע עבר על הרמב"ן. הוא צריך לחוות דבר נורא כזה, ודווקא ביום כיפור, ודווקא על ידי מי שהיה תלמידו. אבנר רצה להכאיב עוד יותר, והוסיף גם פלפל חריף על הפצעים... הוא שאל את רבו: כמה עבירות שחייבים עליהם כרת עברתי כעת? ענה הרמב"ן: התחייבת בארבעה עונשי כרת. השיב אבנר: לא, זה חמישה עונשי כרת. התחיל ביניהם ויכוח, כאשר אבנר מראה את כוחו בלימוד, ומנסה להוכיח שעל המעשים שלו מגיעים לו חמישה עונשי כרת. כעס הרמב"ן, ונתן את עיניו באבנר. אימה וחרדה נפלו על אבנר. משהו מהיראה שהייתה לו לרבו, עדיין נשאר. שאלו הרמב"ן בכאב: אבנר, אבנר, איך הגעת לשפל כזה? היית תלמיד טוב כל כך, ואיך ירדת לדיוטה כה תחתונה? השיב אבנר לרמב"ן: הכול בגללך! פעם דיברת בשיעור על פרשת האזינו. אמרת משפט שהיה קשה לי לקבל, שבפרשת האזינו כלולות כל המצוות שבתורה, וכל דבר בעולם רמוז ונמצא איפשהו בתוך הפרשה הזו. השיב הרמב"ן: כן, אני עדיין מאמין שבפרשת האזינו הכול רמוז. אמר אבנר: אם כך, אמור לי בבקשה היכן מופיע השם אבנר בפרשה? האמת היא, שאם תחפשו בחמישה חומשי תורה – לא תמצאו את השם אבנר אפילו פעם אחת. הפעם הראשונה שהשם אבנר מוזכר היא בספר שמואל. אבל כאן אבנר שואל: איפה אבנר מופיע בפרשת האזינו? הלך הרמב"ן הצידה, התפלל לה' בכוונה גדולה שיעזור לו. נפל בפיו הפסוק מפרשת האזינו: "אמרתי אפאיהם, אשביתה מאנוש זכרם". אני חוזר שוב: "אמרתי אפאיהם, אשביתה מאנוש זכרם". אם תקחו את האות השלישית במילים הללו, ייצא השם אבנר. בואו נעשה את החשבון ביחד: האות השלישית של "אפאיהם" היא – א', האות השלישית של "אשביתה" היא ב', האות השלישית של "מאנוש" היא נ', והאות השלישית של "זכרם" היא ר' – בסך הכול יוצא השם "אבנר". אבנר היה בהלם. כל המגדל שבנה במשך חייו, קרס מול העיניים כמגדל קלפים. הנה, הרמב"ן צודק שהכול רמוז בפרשת האזינו. איפה אני ואיפה מה שעשיתי? האם יקבלו אותי בתשובה? שאל אבנר את רבו האם יש תרופה למכתו. אמר הרמב"ן: שמעת בעצמך את הפסוק. כלומר, הפסוק מדבר על כך שה' ישבית את זכר הרשעים. סופו של האיש היה, שהוא הפליג באוניה ולא נודע זכרו...