ביום הזה, לפני כ־2500 שנה, הגיע נבוכדנאצר מלך בבל עם צבא אדיר והטיל מצור על ירושלים במשך למעלה משנתיים. הרעב גבר בתוך העיר מיום ליום, עד שבשבעה עשר בתמוז נפרצו חומות העיר ירושלים, ולאחר "שלושת השבועות" נחרב בית המקדש בתשעה באב. עברה תקופה ונהרג גדליה בן אחיקם מנהיג שארית הפליטה, ולכן צמים גם בג' תשרי. כעת תחשבו לבד איזה צום הוא "אבי אבות הצומות"? מסתבר, שצום עשרה בטבת הוא אבי אבות כל שאר הצומות – הכול התחיל במצור של עשרה בטבת, אחר כך הובקעה העיר בשבעה עשר בתמוז, אחר כך נחרב בית המקדש בתשעה באב, ואחר כך נהרג גדליה בג' תשרי. עד היום הזה אנו בגלות, שהשורש הראשון שלה היה בעשרה בטבת. עשרה בטבת זה התקדים, זו ההתחלה. לכן הצום כה חמור ואינו נדחה מפני השבת.