מספרים (מפי הרב יוסף גופין, קונטיקט) על קצין ביחידה מובחרת בצה"ל שעבר לארצות הברית, ניסה לעשות עסקים ונכשל. הוא נותר כמעט ללא פרוטה בכיסו. בצר לו, שלח מכתבים לארגונים יהודיים באמריקה, ובהם פירט עד כמה עזר לעם ישראל בצבא, וכי הוא מבקש מהם עזרה כעת. היחיד שענה לו היה הרבי מליובאוויטש, ששלח לו צ'ק על סך חמישים דולר. "חמישים דולר?!", האיש התעצבן למראה הצ'ק. "זה מה שמגיע לי? מה אפשר כבר לעשות בחמישים דולר?". הוא הכניס בכעס את הצ'ק למגירה והחליט שלא להשתמש בו. חלפו כמה שבועות, והמצב התדרדר עד לפת לחם. הוא היה חייב כמה דולרים בשביל לקנות אוכל. לפתע נזכר בצ'ק של החמישים דולר אותו קיבל מהרבי. הוא רץ לבנק עם הצ'ק ופדה אותו. ביציאה מהבנק פגש חבר, אף הוא בוגר יחידה מובחרת בצה"ל. "שמע", אומר החבר, "איזה יופי שאני פוגש אותך. פתחתי חברה ואני מחפש בנרות מישהו מוכשר כמוך, שמבין עניין ויש לו אומץ ותעוזה, ואני יכול לעבוד איתו ביחד. מה דעתך להצטרף?". קיצורו של דבר, שהאיש הצטרף לאותה חברה, ומכאן מזלו החל להאיר לו פנים. לפתע הבין, כי הכול התחיל באותו צ'ק של חמישים דולר. כל זמן שהצ'ק היה במגירה, הרבי לא עזר לו. אך כאשר הלך לפדות את הצ'ק, פתאום העזרה הגיעה, וכך בהשגחה פרטית מופלאה זכה להיכנס לעבודה החדשה.