לימוזינה ל'יזכור'

מספרים על מכונית לימוזינה מפוארת, מלווה ברכבי משטרה, שעצרה ליד בית הכנסת בברלין שבגרמניה בעיצומו של יום־הכיפורים. הקהל הביט בתדהמה באורח רם המעלה שנכנס לבית הכנסת – שר החוץ של גרמניה, ולטר רתנאו. הוא היה יהודי מתבולל, שכבר זמן רב הפנה עורף לדתו ולעמו. הבעת שביעות־רצון נראתה על פניו כאשר הבחין כי הספיק להגיע לתפילת 'יזכור' על הוריו. הביקור עורר סערה. היו מתפללים שטענו: יהודי זה מחלל בפרהסיא את קדושת היום הקדוש, ומה חשוב בעיניו – לקיים את מנהג אמירת 'יזכור'?!... לפני תפילת מוסף, קם ממקומו רב בית הכנסת, הרב ויינברג (הידוע בכינויו על שם ספרו "שרידי אש"), עלה על הבימה ואמר: "כיצד עולה על דעתכם לבוז ליהודי הבא אל בית־הכנסת מתוך כוונה תמימה וטהורה לכבד את הוריו? דעו כי מי שמכבד כך את זיכרון הוריו, מובטח הוא בלי ספק כי הוא או צאצאיו ישובו אל חיק העם היהודי". דברי הרב הותירו רושם עז. את הסיפור הזה סיפר הרב ויינגורט, שהיה אחד מתלמידיו של הרב ויינברג. כשסיים את סיפורו, קם אחד המשתתפים בשיעור, חיוור ונרגש, וקרא: "אמרת רתנאו? – הלוא הוא היה הסבא־רבא שלי, סבו של אבי!". הנין סיפר כי אביו חזר בתשובה שלמה, ובזכותו נמנה גם הוא עם ציבור שומרי מצוות (ע"פ שיחת השבוע 1231).