זוג הורים שכלו את הבן שלהם. הם לא הצליחו להתאושש, נכנסו עמוק לתוך האבל והיו בדיכאון. זה קורה לפעמים לאנשים שחווים אבל, שהם שוקעים בהמשך בתוך האבל ולא יוצאים ממנו. אותם בני זוג נפגשו עם פסיכולוגים, רבנים, ולהבדיל כמרים, אך אף אחד לא הצליח לעזור להם. מישהו הפנה אותם אל הרבי מליובאוויטש, זכותו תגן עלינו. הם הגיעו לפגישה אישית אצל הרבי ('יחידות'), ובכניסה הפנים שלהם שידרו דיכאון עמוק, פנים של תשעה באב. הם נכנסו פנימה, והרבי ביקש מהם שיספרו לו מה קרה. הם סיפרו על פטירת בנם, ותוך כדי הסיפור לא הצליחו להתאפק. שניהם פרצו בבכי. לפתע שמו לב שיש מישהו שלישי בחדר שבוכה – הרבי בוכה יחד איתם. כך ישבו שלושה אנשים, הרבי ושני ההורים, ובכו. זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו בכה איתם והזדהה עמוקות עם הכאב שלהם.
לאחר שנרגעו, שאל הרבי את ההורים: אם היו אומרים לכם שהילד שלכם הולך למקום רחוק, וטוב לו שם, ואתם יכולים לשלוח לו מתנות מבלי לתקשר איתו – כיצד הייתם מרגישים? השיבו ההורים, שאומנם היה קשה להם עם הפרידה, אבל היו שמחים שטוב לילד, ומשתדלים לשלוח לו מתנות. הסביר הרבי, שזה בדיוק מצבו של הילד. אומנם אי אפשר לתקשר איתו בקשר דו־צדדי, אך הוא עלה לגן עדן, טוב לו, ואפשר לעשות מעשים טובים לעילוי נשמתו ובכך לשלוח לו מתנות.