הרבי מהר"ש מליובאוויטש אמר פעם שהוא צריך לנסוע לפריז, ואיש לא ידע מטרת נסיעתו. נלוו אל הרבי בנסיעתו כמה חסידים. כשהגיע לפריז, ביקש הרבי להתאכסן במלון הכי יוקרתי, מלון אלכסנדר. בהגיעם למלון, ניגש הרבי בעצמו לפקידי המלון, והזמין חדרים בקומה של חדרי ההימורים. החסידים לא הבינו מה קורה כאן. ההפתעה הגדולה הייתה, שהצדיק יצא מחדרו ונכנס לתוך חדר ההימורים. הוא התיישב לצדו של אדם אחד ששתה יין ושיחק בקלפים. הניח הרבי את ידו על כתף האיש, ואמר לו: אברך, אברך! אסור לשתות יין נסך. אחרי כמה רגעים הוסיף הרבי: יין נסך מטמטם את המוח והלב. היה יהודי! ונפרד ממנו באמירת שלום, ושב לחדרו בהתרגשות גדולה. אחד החסידים העיד כי מעולם לא ראה את הרבי בהתרגשות גדולה כזו. כעבור שעות אחדות, הגיע אותו אברך, ושאל היכן נמצא האיש שדיבר עימו. הוא נכנס אל הרבי, ושהה בחדרו זמן רב. למחרת נסע הרבי בחזרה לביתו. בדרך אמר: כמה דורות לא הייתה נשמה טהורה כזו בעולם, אלא שהיא נפלה לעמקי הקליפות. אותו אברך נעשה בעל תשובה גמור, והוא ראש למשפחה ידועה בצרפת (משפחת ק.), משפחת יראים וחרדים (סיפורי חסידים – מועדים, הרב זוין).