מספרים על חסיד עשיר שקיבל בקשה מרבו, רבי יהושע מאפטא, שיתן לצדקה מאתיים רובל עבור מטרה מסוימת. החסיד היה באותה שעה במצב כלכלי לא נוח, והחליט שלא להיענות לבקשת רבו. זמן קצר לאחר מכן החל לרדת מנכסיו, עד שאיבד את כל הונו. בצר לו פנה החסיד אל הרב ושאל: רבי, אומנם לא קיימת את בקשתך לתת מאתיים רובל, אבל האם מגיע לי עונש כה נורא על כך? הרי לא ידעתי שאלו יהיו התוצאות! השיב הצדיק: הכסף מלכתחילה לא היה שלך. הקב"ה הקצה עבור נשמתי כמות מסוימת של כסף לצורכי עבודתי הציבורית. כיון שאני טרוד בעבודת ה' ואינני מתאים לניהול עסקי הכספים – נתן לי ה' כמה 'בנקאים', דהיינו כמה חסידים שדרכם ה' מעביר את הכסף שאני אמור לקבל, והם ישתמשו בו לפי ההנחיות שיקבלו ממני. אם כן, חשבון הבנק שלך, הוא בעצם חשבון הבנק שלי. כיון שנכשלת בניהול 'חשבון הבנק' שלי, הכסף פשוט הועבר לבנקאי אחר...