מספרים על שריפה שפרצה בביתו של החסיד הנודע ר' שמואל מונקס, וכילתה את הבית לחלוטין. נשארו רק שרידים של אפר. חברים ששמעו על האסון, היו בטוחים כי בעל הבית שרוי בדיכאון, ובאו לנחם אותו. הם מתקרבים למקום ושומעים משהו מוזר... שירה חסידית נשמעת באזור... הם מתקרבים יותר, ולתדהמתם הם רואים את החסיד, בעל הבית, רוקד ליד הבית ושר את המילים "שלא עשני גוי". "אהה", חשבו האנשים, "מן הסתם דעתו השתבשה. אוי ואבוי". ניסו לשאול את ר' שמואל מדוע הוא רוקד? מה מצחיק אותו? ור' שמואל השיב: פשוט מאוד. כשראיתי את הבית השרוף, חשבתי לעצמי שאם הייתי גוי, גם האלוקים שלי היה נשרף בבית, שהרי הגוי מחזיק בביתו פסילים. ברוך ה' שלא עשני גוי, ולכן האלוקים שלי אינו מעץ ואבן, ולא נשרף יחד עם הבית...