מספרים על חסיד שהיה עשיר גדול, אבל ביום מן הימים ירד מנכסיו. הוא פשט רגל והחל לפשוט יד. ועדיין לא התחיל לרקוד, אך גם לא התעלף. יום אחד קרה משהו נורא, בלתי נסבל. כאשר טבל במקווה, מישהו גנב את המכנסיים שלו. אוי ואבוי, שוד ושבר, כזו השפלה. אפילו מכנסיים אין לו... האיש יצא מהמקוה וגילה את הגניבה. במקום להתעלף, הוא התחיל לרקוד. החברים הבינו שכנראה הוא לקח את זה קשה מאוד, והשתבשה עליו דעתו. כמעט חייגו למגן דוד אדום, שיקחו אותו לאשפוז בבית רפואה לחולי נפש... אלא שהחסיד הסביר את פשר הריקוד: כידוע, גלגל חוזר בעולם. פעם למעלה, פעם למטה. הייתה תקופה שהייתי למעלה, ואז הגלגל החל לרדת, ולרדת, ולרדת. מה שקרה לי היום מלמד שהגלגל ירד הכי נמוך שאפשר. השפלה יותר גדולה מזו לא יכולה להיות... לכן התחלתי לרקוד, מתוך ידיעה שמכאן ואילך הגלגל יעלה למעלה.