ב"ה
על פי ליקוטי שיחות חלק כה, שיחה ב לפרשת ויצא מתי מותר למלאכים לצאת לחוץ לארץ ? • כיצד מתמודדים עם פחדים בגלות • ומה גרם למפנה ביחסו של משרד החינוך לבית הספר?
פתיחה
עשרים שנה יעקב אבינו חי בחרן. עשרים שנה של עבודה בגשם ובשמש, עשרים שנות סבל, של עבודה לצידו של לבן – גדול הרמאים, באים לקיצם.
יעקב אבינו בדרכו לארץ ישראל, כשאחריו משתרכים ארבע נשים, אחד עשרה ילדים, וכמויות אדירות של צאן ובקר.
עם התקרבותו של יעקב לארץ ישראל, יוצאים מלאכים מארץ ישראל ומלווים את יעקב בכניסתו ארצה.
בואו נראה את הדברים מבפנים:
ר' איסר קרא בבקשה את הפסוק (ויצא, לב, ב):וְיַעֲקֹב, הָלַךְ לְדַרְכּוֹ; וַיִּפְגְּעוּ-בוֹ, מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים
אחרי מרדף מהיר, משיג לבן את משפחת יעקב, ומאיים להורגו. הקב"ה מתגלה ללבן בחלום הלילה, ומזהירו לבל יגע ביעקב. בבוקר, מגיעים הצדדים להסכם שלום, ויעקב מתקדם לכיוון ארץ ישראל.
אז, פוגשים בו מלאכי אלוקים.
מי היו אותם מלאכים?
ר' זונדל קרא בבקשה את רש"י:"ויפגעו בו מלאכי אלהים" - מלאכים של ארץ ישראל באו לקראתו ללוותו לארץ
מה רש"י רוצה?
[לשמוע את הקהל]
רש"י מספר לנו מי היו אותם מלאכים שיעקב פגש – מלאכי ארץ ישראל שליוו את יעקב בפגישתו המתוחה עם עשיו, המתוארת בשבוע הבא, יצאו לקראתו לחו"ל וקיבלו את פניו.
שאלה
אנחנו כעת מתמקדים ממש בקצה הפרשה, אך אם נחזור אחורה, לתחילת הפרשה, נשים לב שרש"י אומר דברים שהם מנוגדים לחלוטין לדבריו כאן.
אני מצטט (פרק כח, פסוק יב): "מלאכים שהם מלוין את האדם בארץ ישראל אין מלוין אותו בחוצה לארץ".
עלינו להבין כיצד רש"י כותב, בסיום הפרשה, שהמלאכים אותם פוגש יעקב, הם מלאכים מארץ ישראל, בה בשעה שהוא עצמו כותב שמלאכי ארץ ישראל אינם מלווים את האדם בצאתו לחו"ל?
תשובה
כדי לתרץ את ששאלנו, ראוי להקדים נושא הלכתי הקשור לענייננו:
פסק הרמב"ם ש"אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ".
ז.א. שיש שלושה היתרים בלבד לצאת מהארץ.
לעומת זאת, הגמרא מספרת על היתר נוסף, והוא ש"מותר לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לקראת אביו או לקראת אמו".
מדוע לא הזכיר הרמב"ם את היתר זה?
אלא שיציאה לחו"ל לצורך ליווי ההורים והחזרתם לארץ, אינה נקראת 'יציאה לחו"ל', כי אינה יציאה לצורך שהות בחו"ל, אלא לצורך החזרה לארץ. ולכן קבלת פני ההורים אינה נמנית במניין ההיתרים ליציאה לחו"ל.
כך גם לגבי מלאכי ארץ ישראל: עליהם נאסר לצאת לחוץ לארץ לשהות שם, אך לצורך קבלת פני יעקב בדרכו ארצה, מותר היה להם לצאת על מנת להכניסו לארץ ישראל.
הוראה
יציאת יעקב מארץ ישראל משולה לירידת הנשמה לגוף ולעולם הזה על מנת לתקנו ולהאירו. פעמים רבות נופלים בליבנו חששות כיצד אפשר להתגבר על הקשיים והניסיונות בעולם הזה. העולם מציב אתגרים שנראים כמכשולי ענק, ללא כל דרך לצלחם.
עלינו לזכור כי מלאכי ארץ ישראל, יורדים מן עולמות עליונים, ותפקידם לשמור עלינו, להגן בעדנו, ולנסוך בנו את הכוחות לצלוח את העולם הזה.
ולנו, לא נותר כלל, אלא לבטוח בה' שיצליח דרכנו.
סיפור
כך סיפר הרבי: ביודעי כמה עז היה רצונו של חמי, הרבי הריי"צ, שיהודים יוסיפו יום נוסף בלימוד התורה, ואפילו שעה נוספת או רגע נוסף – כתבתי מכתב לבית ספר בארץ ישראל, והוריתי להם להתחיל את הלימודים משך זמן לפני שעת פתיחת שנת הלימודים הרשמית שנקבעה על ידי הרשויות, וכך אכן עשו באותו בית ספר.
כשנודע הדבר למשרד הממשלתי הרלוונטי לנושא, נשלחו מיד מפקחים לאותו בית ספר, והללו החלו לגעור במנהל בית הספר: "הייתכן שמפר אתה את הוראות הממשלה? הייתכן שבה בשעה שיצאה פקודה להתחיל את שנת הלימודים ביום מסוים, החלטת על דעת עצמך להקדים ולהתחיל את הלימודים שבועיים קודם לכן?".
לא הסתפקו הללו בצעקות, אלא הוסיפו ואיימו כי אם בבית הספר ימשיכו להתנהג כך, ולא ישמעו לנהלים ולחוקי המשרדים הממשלתיים, יפסיקו מיד להעניק להם תמיכה כספית, עד שינתקו את הקשרים עימהם לחלוטין.
מה עשה מנהל בית הספר? לא נכנס לפלפולים ודיונים עם נציגי הממשלה. הוא השיב בפשטות: "שמעו נא! קיבלתי הוראה במכתב מאת הרבי כי עליי להתחיל את הלימודים ביום שבו התחלתי, וכך עשיתי. אם מתקבל הדבר על דעתכם – מה טוב. אם לאו – יהיה גם כן טוב, אם ירצה ה'"..!
תשובתו של מנהל בית הספר עוררה את חמתם של המפקחים והם הרעישו עליו בצעקות. אולם, מיד למחרת חל שינוי קיצוני ביחסו של אותו משרד ממשלתי כלפי בית הספר. בשנתיים שקדמו לאותו מעשה, בית הספר ניסה רבות, ללא הצלחה, להשיג מהמשרד הממשלתי תוספת תקציב לבניית מבנים נוספים לצרכיו. למחרת ביקור המפקחים באו אנשי המשרד בפתאומיות והחלו בתהליכי בנייה של כל המבנים שאותם סירבו לבנות במשך שנתיים תמימות!
בדרך הטבע – אין למנהל בית הספר שום הסבר לזה! ובאמת – אין על כך כל הסברה, הוא הרי התנהג היפך רצונם של אנשי המשרד, וכשהיתרו בו ואיימו עליו בניתוק הקשרים, הוא השיב להם שהוא מקיים פקודה שקיבל מאת הרבי! ומה עשו הם? באו למחרת ומילאו את כל דרישותיו של מנהל בית הספר, אותן לא הצליח להשיג במשך שנתיים, עד שכבר התעייף וכמעט התייאש מהם!..
כל זה נעשה רק על ידי זה שהמנהל הראה את תוקף התקשרותו לחמי, הרבי. נציגי הממשלה, גם ללא הבנה במהותו וגדלותו של רבי בישראל, נכנעו והתבטלו כלפי הרבי, ודאגו להעמיד לרשותו של המנהל את כל המבנים הדרושים, שעל ידם יתווספו עוד ילדים שילמדו תורת ה' ויקבלו חינוך יהודי כשר וטהור.
תורת מנחם, חלק טו, עמ' 156