ב"ה
קריאת המגילה
הכנות לקריאת המגילה:
•זמן קריאת המגילה הוא בליל פורים מצאת-הכוכבים עד עלות-השחר[1]. ולכתחילה יש לקרוא המגילה עד חצות[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn2|[2]]]. ומותר ללמוד לפני קריאת המגילה[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn3|[3]]].
• חצי שעה קודם צאת הכוכבים, אסור לישון וכן לאכול (למי שאינו מתענה).
לאחר צאת הצום, אין לאכול ואף לטעום משהו קודם קריאת המגילה. מי שקשה לו הצום או שהוא חולה קצת יכול (במוצאי הצום) לשתות ולאכול פירות או מיני מזונות עד כביצה (57 גרם). אם הוא חולה וצריך לאכול יותר – יכול לאכול אך ישים 'שומר' שיזכיר לו לקרוא מגילה[4].
• בליל פורים מרבים קצת בסעודה. לובשים בגדי שבת כל הפורים[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn5|[5]]].
ברכות המגילה:
• הבעל-קורא מברך וכולם יוצאים ממנו[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn6|[6]]]. מברכים בעמידה וגם השומעים צריכים לעמוד[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn7|[7]]]. ויש נוהגים שהקהל יושב גם בשעת הברכות "ונהרא נהרא ופשטיה" (חזון עובדיה פורים עמוד סט). במקום שנוהגים לעמוד בשעת הברכות, צריכים לעמוד גם כשקוראים ביחיד הן המברך והן השומע[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn8|[8]]] וכן ככשקוראים לנשים (בן איש חי תצווה אות ד).
• אין לענות "ברוך הוא וברוך שמו" ו"צריך להזהיר לרבים שנכשלים בזה"[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn9|[9]]]. אין לדבר מתחילת הברכות עד לאחר סיום קריאת המגילה[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn10|[10]]] וברכת 'הרב את ריבנו'[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn11|[11]]].
הפסיק בדיבור בין הברכות לתחילת הקריאה - חוזר ומברך[12], ושמעתי מאבי מורי הגרמ"ש אשכנזי ז"ל שלדעתו צריך לברך שוב רק ברכת "על מקרא מגילה" ולא "שהחיינו"[13] או "שעשה ניסים"[14].
מי שבידו מגילה כשרה רשאי לברך בעצמו בלחש עם הבעל קורא וכך היה נוהג כ"ק אדמו"ר, ויש אומרים שבכל זאת עדיף לשמוע את הברכות מהבעל קורא משום 'ברוב עם הדרת מלך' (וכך פסק בספר חזון עובדיה פורים עמוד סט ושם ליקט את הדעות השונות).
קריאת המגילה:
•לכתחילה צריכים לכוון לצאת ידי חובה ולהוציא את השומעים ידי חובה, אך כשבאים לבית-הכנסת במיוחד כדי (להתפלל ו)לשמוע מגילה או מתאספים במקום מיוחד לשם שמיעת מגילה – יוצאים ידי חובה אף אם שומעים סתם, בלי כוונה לצאת בשמיעה זו, "לפי שהוא נגרר אחר מחשבתו הראשונה" שבא לשמוע מגילה. אך אם באים בסתם ושמעו מגילה – צריכים לכתחילה להתכוון במפורש לצאת ידי חובה[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn15|[15]]].
מחזיקים את המגילה כאגרת. וכמה מנהגים יש בזה: שיטת התוס' היא לפשוט את המגילה כולה ולפתוח אותה לגמרי כאגרת להראות הנס ואחר כך לברך ולקרוא. ורבים מהגאונים והראשונים כתבו שנוהגים שמשאיר את המגילה גלולה ולאחר שמסיים את העמוד הראשון אינו גולל את העמוד הזה (כמו בספר תורה) אלא מניחו פתוח, וכן הלאה בכל עמוד עד שבסוף הקריאה כל המגילה פתוחה. ובספר חזון עובדיה (עמוד עה) פסק שאף שהעיקר כסברא אחרונה, בכל זאת אם יש לבעל קורא מקום על הבימה לפתוח את כל המגילה – עדיף שיפתח את כולה ואחר כך יברך ויקרא. ומנהג חב"ד לכפול את המגילה לשלוש לפני קריאת המגילה.
• הבעל-קורא עומד בשעת הקריאה והקהל השומעים את המגילה – ואפילו אלו הקוראים לעצמם מתוך מגילה כשרה יחד עם הבעל קורא – יכולים לשבת. ואם קורא ליחידים או נשים, יכול גם הבעל-קורא לשבת בשעת קריאה[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn16|[16]]].
• צריך לקרוא כל מילה מתוך הכתב. אך אם קרא כמה מילים על-פה – יצא[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn17|[17]]]. וחייב להשמיע לאוזניו מה שקורא, כיוון שלדעת כמה פוסקים אם לא שמע – לא יצא[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn18|[18]]].
• אם החסיר אפילו מילה אחת בקריאה או בשמיעה – לא יצא[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn19|[19]]]. לכן צריך לקרוא ברור, כדי שישמעו השומעים כל מילה וייצאו ידי חובתם.
• טעות בקריאה (או בניקוד), שאינה משנה את משמעות המילים – אינה מעכבת[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn20|[20]]]. ואם טעה בטעות המשנה את משמעות המילה – צריך לחזור למקום שטעה ולקרוא משם והלאה[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn21|[21]]].
• כאשר קוראים במניין, נוהגים לכתחילה שכל אחד שיש לו מגילה כשרה קורא לעצמו בלחש, ובפרט בבית-כנסת שיש בו רעש ובלבול, ויכול להפסיד שמיעת כמה מילים[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn22|[22]]]. וצריך לשים לב לקרוא יחד עם הבעל-קורא[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn23|[23]]]. וכדאי שיקרא באופן שמשמיע לאוזניו מה שקורא[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn24|[24]]], אך לא יקרא בקול-רם, אלא אם כן הוא מכוון להוציא את כל מי שישמע ממנו ולא מהבעל-קורא[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn25|[25]]].
• השומע ומקשיב מתוך חומש, יקשיב לכל מילה ולא יקרא בפיו יחד עם הבעל-קורא (ואף אם קוראים המגילה בשבילו בלבד[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn26|[26]]]). ואם החסיר בשמיעת כמה מילים (כגון שהתנמנם או שדיבר באמצע המגילה והמשיך הבעל-קורא לקרוא), בדיעבד יכול לומר בפיו את אותן המילים שהחסיר[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn27|[27]]] וכן את שאר המילים, עד שידביק את הבעל-קורא, וכשיגיע אליו ימשיך לשמוע באוזניו (ואמירה זו צריכה להיות באופן ששומע באוזניו מה שמוציא בפיו, כפי שציינו לעיל).
• אם נכנס לבית-הכנסת לאחר שהבעל-קורא כבר התחיל לברך – יברך בלחש מהר (אף-על-פי שמקשיב מתוך חומש)[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn28|[28]]]. ובדיעבד ובשעת-הדחק, אם התחיל הקורא לקרוא קצת – יכול לברך ולהשלים מהר בפיו את מקצת הפסוקים שהבעל-קורא קרא כבר (שכן בדיעבד, השלמת מילים בפה יכולה להיות עד חצי המגילה)[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn29|[29]]].
• שמיעת המגילה חייבת להיות באוזניים ולא על-ידי טלפון[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn30|[30]]] ורמקול, אך לא חייבים לעמוד באותו חדר של הבעל-קורא, אלא אפשר לעמוד אפילו מחוץ לבית-הכנסת, ובתנאי שיתכוון לשמוע ולצאת ידי חובה[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn31|[31]]].
• מי שקשה לו השמיעה והוא שומע רק על-ידי מכשיר-שמיעה, עדיף שיקרא לעצמו מתוך מגילה כשרה ולא ישמע מהבעל-קורא[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn32|[32]]]. וצריך גם שישמע באוזניו מה שמוציא מפיו[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn33|[33]]]. ואם לא שמע באוזניו – לא יצא ולא הוציא אחרים[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn34|[34]]].
• השומע קדיש, ברכו או קדושה באמצע קריאת-המגילה צריך לענות כפי שעונים באמצע אמירת הלל[35]. אין מברכים 'אשר יצר' באמצע המגילה אלא רק לאחריה (ובציבור יברך לאחר ברכת הרב את ריבנו[36]).
• אם דיבר הבעל-קורא או השומע – ממשיך ממקום שהפסיק[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn37|[37]]] וצריך השומע לראות שלא הפסיד אף מילה בזמן שדיבר, ואם הפסיד – ישלים בקריאה מהירה עד שיגיע למקום שאוחז הבעל קורא.
• מי שהוצרך להפסיק באמצע קריאת המגילה – יכול להצטרף למניין אחר ולהמשיך ממקום שפסק[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn38|[38]]], אך יזהר לא לדבר.
• הפסיק באמצע קריאת המגילה, בין ברצון ובין באונס – ממשיך בקריאה ממקום שפסק, ואפילו שהפסיק לזמן ארוך כל-כך שהיה יכול לגמור בו את כל המגילה[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn39|[39]]].
• כאשר מקשיבים למגילה, צריכים להתכוון להקשיב לבעל-קורא[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn40|[40]]], אך קורה שחושבים על דברים אחרים באמצע המגילה, ויש במחשבות אלו שני סוגים: א. הרהורים בלבד, אך בשעת ההרהור הוא עדיין שומע את הבעל-קורא, ובזה אין ההרהור מפסיק ואינו מעכב[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn41|[41]]]. ב. פניית הלב, כלומר הרהורים כאלו הגורמים לטרדה שכתוצאה ממנה הוא אינו מקשיב לבעל-קורא ומתנתק לרגע ופתאום מתעורר ומגלה שהבעל-קורא המשיך הלאה והוא לא שם לב. במקרה כזה לא יצא ידי חובת קריאה (ואפילו שעומד סמוך לבעל-קורא והמילים חלפו לו ליד האוזן)[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn42|[42]]]. אך בדיעבד יכול להשלים את המילים שלא שמע, עד שיחבור לבעל-קורא. אך אם קורא בעצמו את המגילה, יצא ידי חובתו אף אם חשב על דברים אחרים באופן שהתנתק ושכח מקריאתו[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn43|[43]]].
דינים נוספים בקריאה:
• ארבעת הפסוקים קוראים הקהל ואחר-כך חוזר עליהם הבעל-קורא[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn44|[44]]], וכן עושים גם בקריאה לפחות ממניין. ואנשים בקהל הקוראים בעצמם מתוך מגילה כשרה – קוראים פסוקים אלו עם הציבור.
• מכים רק ב"המן" שמצורף לו תואר[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn45|[45]]].
• מגביהים הקול מ"בלילה ההוא"[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn46|[46]]] ומנענעים המגילה במילים "האיגרת הזאת" ו"איגרת הפורים"[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn47|[47]]].
• "להשמיד להרוג ולאבד" וחוזרים שוב עם הוספת האות ו' – "ולהרוג ולאבד". "ואיש לא עמד בפניהם" ולאחר מכן חוזרים וקוראים, "ואיש לא עמד לפניהם".
• עשרת בני המן, לכתחילה אומרים בנשימה אחת מ"חמש-מאות איש". ובדיעבד, יצא ידי חובה אם הפסיק ביניהם בנשימה. ואם לא יכול להחזיק נשימה מ"חמש-מאות" – יתחיל מ"ואת פרשנדתא"[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn48|[48]]]. מנהגנו שגם הקהל קוראים את עשרת בני המן בנשימה אחת[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn49|[49]]].
אם אינו יכול להחזיק נשימה ובאפשרותו לקרוא מתוך הכתב בלי נשימה אחת או בנשימה אחת אך לא מתוך הכתב – עדיף שיקרא מתוך הכתב. וצריך להיזהר לקרוא את כל 'ואת' מתוך הכתב (וכן לקרוא בכל אחד מבני המן את 'ואת' המתאים לו) אך בדיעבד אין זה מעכב שהרי יכול לקרוא כמה מילים בעל פה.
• בסיום קריאת המגילה בציבור, מברכים ברכת "הרב את ריבנו" בעמידת כל הציבור[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn50|[50]]], וברכה זו יכול כל אחד מהציבור לברך[51].
מנהג חב"ד כדברי המגן אברהם שגוללים את המגילה רק לאחר הברכה[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn52|[52]]]. אך השולחן ערוך (סימן תרצ סי"ז) פסק – וכן פסק המשנה ברורה והוא מנהג העולם - לגלול תחילה את המגילה ורק אחר כך לברך כי גנאי הוא למגילה שתהא פתוחה שלא לצורך. ולמנהג זה צריך הבעל קורא להמתין עם הברכה עד שכל הציבור יסיים לגלול.
• אם דיבר בין סיום המגילה לברכה, עדיף שישמע ברכה זו מאחר[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn53|[53]]].
• כשקורא ביחיד יש לקרוא "ברכה היקרה הזו" בלי שם ומלכות[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn54|[54]]].
• יש הנוהגים להיזהר לא לגעת במגילה בשעת הקריאה[55] ולשיטתם גם אין לגעת במגילה בתוך הסעודה, אך לא ראינו זהירות זו בשעת הקריאה אצל כ"ק אדמו"ר, ולכן גם בשעת הסעודה יש להקל בזה.
• אין לקחת מגילת חברו בלי רשותו[56].
נשים בקריאת מגילה:
• נשים חייבות בכל מצוות הפורים. ואם יכולות ללכת לבית-הכנסת לשמוע את המגילה, עדיף שילכו משום 'פרסומי ניסא'[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn57|[57]]]. ואם לא יכולות לשמוע בעזרת-נשים כל מילה – יקראו את המגילה בבית[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn58|[58]]] ואין הידור לשמוע מגילה בהשתתפות עשר נשים דווקא.
• כדאי שגם נשים לא יאכלו לפני קריאת המגילה, אך יכולות להקל (ובפרט מעוברת ומניקה) ולאכול פירות ופת ועוגה עד כביצה ולשתות תה או קפה (חזון עובדיה עמוד צה).
• הקורא את המגילה לנשים – אם יוצא ידי חובתו בקריאה זו, הוא מברך את הברכות ופוטר אותן, ואם הקורא כבר יצא ידי חובתו – כל אחת מהנשים מברכת בעצמה[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn59|[59]]].
• מנהגנו שמברכות "על מקרא מגילה" למרות שהן רק שומעות[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn60|[60]]] ולכתחילה צריכות לעמוד בשעת אמירת הברכות[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn61|[61]]].
• יש לשים לב לשמוע מגילה לאחר אמירת ברכות-השחר וברכות-התורה.
• מברכים 'שהחיינו' גם בקריאת המגילה ביום ומכוונים לפטור גם את שאר מצוות היום.
• אישה שצריכה להפסיק באמצע המגילה ולגשת לתינוק וכדומה, יכולה להפסיק אך תשתדל מאוד לא לדבר.
קטנים:
• קטנים וקטנות חייבים בכל מצוות הפורים מדין חינוך למצוות (והגיל הוא בערך 6 ותלוי לפי הבנתו וחריפותו של הילד). ויש להביאם לבית-הכנסת ולחנכם להקשיב למגילה, ככל יכולתם, אף אם ברור שאינם מסוגלים להקשיב לכל הקריאה כולה[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn62|[62]]].
• "מנהג טוב" להביא לבית-הכנסת קטנים וקטנות שהם פחות מגיל חינוך ואינם מסוגלים להקשיב כלל לקריאה[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn63|[63]]], אך לא קטנים ממש המבלבלים דעת השומעים[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn64|[64]]].
• קטנים שהגיעו לחינוך חייבים בכל מצוות היום[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn65|[65]]]. ואם יש ספק אם הגיעו לחינוך – "ספיקא לחומרא"[66].
• קטן שהגיע לחינוך ולא שמע את המגילה צריך לקרוא לו ויברך הוא בעצמו ובתנאי שברור שמסוגל להקשיב לכל המגילה.
על הניסים:
• אומרים "ועל הניסים" ביום הפורים. ואם שכח לומר בברכת-המזון ונזכר לאחר שאמר ה' של סיום הברכה, אינו חוזר, וכשיגיע ל'הרחמן' יאמר 'הרחמן הוא יעשה לנו ניסים' וכו'[67].
אם נזכר לפני סיום הברכה, חוזר ואומר, אף אם אמר שם ה' באמירת "ועל הכול ה' אלוקינו"[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn68|[68]]].
• שכח 'ועל הניסים' בתפילות, אם נזכר לאחר שאמר ה' של "הטוב שמך" – אינו חוזר[69], ואין מדלגים "ועל הניסים" בשביל לסיים מהר ולהספיק 'קדושה'[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn70|[70]]].
• בן י"ד שאמר ביום ט"ו "ועל הניסים" (וכן להפך), אינו חוזר ואין זה 'הפסק'[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn71|[71]]].
יום הפורים
קריאת המגילה:
• זמן המגילה ביום הוא מנץ-החמה ובדיעבד מעלות השחר, ועד השקיעה ובדיעבד עד צאת הכוכבים[72]. אם קורא בבין-השמשות יקרא בלא ברכה[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn73|[73]]], ואם מתחיל לקרוא מבעוד יום וגומר בבין-השמשות, נראה שיכול לברך.
• נוהגים שאין טועמים לפני קריאת המגילה[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn74|[74]]].
• נוהגים ללכת למקווה כמו לפני כל עשיית מצווה.
• על-פי קבלה יש לקרוא מגילה לאחר התפילה דווקא, ואפילו אם בשל כך יצטרך לקרוא המגילה ביחידות[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn75|[75]]].
• קוראים בתורה "ויבוא עמלק" בפרשת בשלח, ומקדימים 'זֶכר' (בסגול) ל'זֵכר' (בצירה). ומי שלא שמע פרשת 'זכור' ב'שבת זכור', יכול להתכוון לצאת ידי חובת מחיית עמלק בקריאה זו[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn76|[76]]]. ונראה שאין צריך לומר לבעל-קורא שיכוון להוציאו[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn77|[77]]].
• לפני קריאת המגילה מברכים שלוש ברכות וכך מנהג האשכנזים (רמ"א תחילת סימן תרצב) ומנהג חב"ד, אבל מנהג בני ספרד הוא כדברי השולחן ערוך שביום אין מברכים שהחיינו.
• מיד לאחר קריאת התורה קוראים במגילה ואחר כך אומרים 'אשרי ובא לציון' וקדיש ורק אז מכניסים את ספר התורה להיכל[78]. ובמשנה ברורה כתב שיש להכניס את הספר תורה מיד לאחר הקריאה. ובחזון עובדיה (עמוד קח) כתב שהמנהג הוא שאומרים אשרי ופסוק ובא לציון ואז קוראים במגילה ולאחר ברכת 'הרב את ריבנו' ממשיכים 'ואתה קדוש' עד הסוף, ואומרים קדיש שלם ומכניסים הספר תורה לארון.
ועוד כתב שם חזון עובדיה, שהנוהגים להחליף תפילין וללבוש ר"ת לפני אשרי – יעשו כן גם בפורים ויקראו את המגילה בתפילין ר"ת.
• קוראים עם טלית ותפילין ומברכים 'שהחיינו' גם ביום[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn79|[79]]], ומכוונים לפטור את שאר מצוות היום[80]. ואם לא כיוון, ישמע שוב את הברכה במניין אחר. ומברכים ברכת שהחיינו גם אם כבר קיים את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים וסעודה[81].
מתנות לאביונים:
מתנות לאביונים הם בשביל שיהיה לעני מה לאכול בסעודת פורים. לכן מתנות אלו יכולות להיות כסף או אוכל אבל אין יוצאים ידי חובה במתנה של כלי או בגד אפילו הם יקרים.
לאחר שקיבל העני את הכסף הוא יכול לעשות בו מה שרוצה, אף שהכסף ניתן לו לצורך סעודת הפורים (שולחן ערוך תרצב ס"ב).
• המוחל ביום הפורים על חוב שחייב לו האביון, או שפרע במכולת את חובו של האביון לבעל המכולת לא יצא ידי חובת מתנות לאביונים, כי הבעני לא קיבל מידיו עכשיו כלום לצורך סעודת הפורים. אבל הנותן צ'ק לעני קיים מצוות מתנות לאביונים אף שהעני עדיין צריך לפרוט את הצ'ק כי הצ'ק עצמו שווה כסף ויכול לקנות בו כמו שהוא (חזון עובדיה עמוד קע, ועיי"ש שהרחיב בעניין זה).
• מתנות לאביונים צריך לתת באותו היום ואם אין לו עני יכול לתת לגבאי הצדקה שידו כיד עניים ונחשב כאילו נתן לעני בו ביום[82].
• זמן מתנות-לאביונים הוא ביום פורים ולא בליל פורים[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn83|[83]]] ולאחר ברכת שהחיינו וקריאת המגילה[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn84|[84]]] ואם נותן לפני כן – יש לכוון לא לצאת זה ידי חובה. ואם פוגש עני בבית-הכנסת והוא לפני קריאת המגילה – ייתן לו צדקה ויתכוון שלא לקיים בזה את המצווה.
• צריך לתת לשני עניים, לכל אחד – מתנה. עני ואשתו נחשבים לשני עניים ואם נתן להם שתי מתנות - קיים את המצווה[85]. וכן עני קטן המבין שנותנים לו מעות פורים, מקיימים בזה מתנות-לאביונים[86].
• גם נשים חייבות במתנות-לאביונים, ואישה יכולה לתת לאיש ולהיפך[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn87|[87]]]. ובעל נותן בשביל אשתו גם שלא בידיעתה[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn88|[88]]].
• שיעור המתנה לעני: בחזון עובדיה (עמוד קסו) הביא את דברי הריטב"א ורש"י שדי בפרוטה לכל אביון. אך רבים מהפוסקים כותבים שצריך להיות נתינה יפה. ולכן לכתחילה נותנים שיעור סעודה של ג' ביצים, היינו כמה שעולה 171 גרם לחם (לחמניה רגילה היא בערך 80 גרם ואם כן מתנה לעני היא כמה שעולה מעט יותר משתי לחמניות).
• החלק המינימלי למתנות לאביונים צריך להיות מכספו הפרטי ולא מקופת צדקה. ואם רצה יכול להוסיף על המתנה מכספי מעשר[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn89|[89]]].
• גדר אביון הוא מי שאין לו הכנסה קבועה שיכול להתפרנס ממנה את ההוצאות השוטפות הרגילות (לא כולל מותרות) שלו ושל בני משפחתו ואין לו נכסים (אחרים מלבד ביתו וכליו הצריכים לו), וכן מי שיש לו הכנסה קבועה המספיקה לו אך יש לו הוצאות חריגות שאינו יכול לכסות אותן במסגרת הפרנסה הרגילה שלו, כגון הוצאות רפואיות או הוצאות חתונת ילדיו (ברמה הרגילה הממוצעת של חתונה).
• החליט בליבו לפני פורים לתת סכום זה לעניים ביום פורים - אינו יכול לתת סכום זה למטרה אחרת אלא רק לעניים ביום פורים[90].
משתה ושמחה:
• זמן הסעודה הוא לאחר מנחה, אך אפשר לעשותה גם לפני חצות היום "ויקבץ אנשי ביתו וחבריו כי אי-אפשר לשמוח כראוי ביחיד"[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn91|[91]]].
סעודת הפורים, "לא נתפרש זמן סיומה, וכבר נהגו ישראל..להמשיך הסעודה מהיום ללילה" וכן היה עיקר ההתוועדות אצל רבותינו נשיאנו בליל טו[92].
• לכתחילה צריכים ליטול הידיים לסעודת פורים[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn93|[93]]] וכן לאכול בה בשר בהמה[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn94|[94]]], ובמקום של דחק וקושי אפשר להקל[95]. נשים חייבות בסעודת פורים[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn96|[96]]] ולפיכך חייבות הן גם באכילת לחם ובשר[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn97|[97]]] (ועל-כל-פנים קציצות או מרק של בשר). וצריך לשתות יין מלבד שתיית 'משקה'[98], וישתה יותר מרגילותו ובתנאי שאין השתייה מזיקה לו[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn99|[99]]] ויירדם מתוך השתייה[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn100|[100]]].
• בסעודת פורים אוכלים קרעפכין[101].
• המברך ברכת-המזון בלילה, אומר "ועל הניסים" ובתנאי שלא התפלל כבר מעריב באמצע הסעודה[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn102|[102]]].
משלוח מנות:
• המכינים בביתם משלוחי מנות אפויים – צריכים לזכור להפריש חלה (מקילו שלוש מאות) ובברכה (מכמות של קילו 670)[103].
• הפרשת חלה נעשית מעיסה אחת העשויה באותה צורה, אך המכינים כמה סוגי עיסות ומקפידים שלא יתערבו העיסות – צריך שיהא בכל אחת שיעור חלה והם אינם מצטרפים יחד לשיעור אחד של חלה. האופים עיסה לאוזני המן – כל העיסה מצטרפת לחיוב חלה, אף שבדעתם אחר כך למלאות את האוזני המן במילויים שונים[104].
• זמן משלוח מנות הוא ביום דווקא ואין יוצאים ידי חובה בנתינה בלילה.
• נוהגים לתת משלוח מנות לאחר ברכת שהחיינו על המגילה שהיא נאמרת גם על מצווה זו, ולכן אם מקיים משלוח מנות לפני ברכת שהחיינו יש לכוון שלא לצאת ידי חובה במשלוח מנות זה. גם נשים חייבות בזה; ואישה תשלח לאישה ואיש לאיש, ולא להיפך[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn105|[105]]]. וכן גדולים וגדולות מעל גיל מצווה, אף שגרים אצל ההורים, חייבים בזה בעצמם ואינם יוצאים במה ששולחים ההורים[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn106|[106]]].
• אישה נשואה תשלח בעצמה, מלבד מה ששולח בעלה, כמו כן יכול בעלה לשלוח בשמה ובתנאי שיהיה מידיעתה[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn107|[107]]].
• שולחים שתי מנות לאיש אחד שהוא 'רעהו' (ולכתחילה שיהא מעל גיל בר-מצווה[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn108|[108]]]). שתי המנות יכולות להיות משני מאכלים, שתי משקאות או מאכל אחד ומשקה אחד. וצריך להיות דברי מאכל או שתייה הראויים לאכילה כמו שהם ואינם צריכים בישול[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn109|[109]]].
לכתחילה יהיו המנות גדולות וחשובות הראויות להתכבד לפי המקום, אך אם מחלקים הרבה מנות להרבה אנשים (וכגון ב'מבצעים'), די בכך שיהיו המנות כל אחת בשיעור כזית[110] (והמשקה בשיעור רביעית). המנות צריכות להיות שונות (ולפחות בטעמן)[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn111|[111]]], וצריכות להינתן יחד[112].
• מנהג כ"ק אדמו"ר הוא לתת משלוח הכולל מאכל ומשקה והיה שולח לשלושה אנשים: כהן, לוי וישראל[113].
• לכתחילה שולחים את המנות על-ידי שליח[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn114|[114]]], ושולחים על-ידי הקטנים לחנכם במצוות[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn115|[115]]].
• המצווה מתקיימת רק כשמגיע לידי המקבל[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn116|[116]]] והמקבל יודע ששלחו לו וכן יודע מי הוא השולח[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftn117|[117]]]. וכמובן שכל זה הוא רק במנה אחת שהיא המצווה ובשאר המשלוחים אין צורך להקפיד על כל הנ"ל.
----[1] שו"ע תרפז ס"א ומשנ"ב א,ג.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref2|[2]]] כה"ח תרפז סק"ז.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref3|[3]]] כף החיים תרפז סק"ו.
[4] כל זה נתבאר במשנ"ב תרצב סקי"ד-טז ע"פ מג"א סק"ז.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref5|[5]]] רמא תחילת תרצה.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref6|[6]]] שוע"ר סימן ריג ס"ו.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref7|[7]]] מג"א סימן תרצ ס"א ומחה"ש שם.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref8|[8]]] פמ"ג א"א תחילת תרצ.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref9|[9]]] שוע"ר קכד ס"ב.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref10|[10]]] שו"ע תרצב ס"ב.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref11|[11]]] משנ"ב תרצב סק"ט ובפרט לדברי כ"ק אדמו"ר בשיחת פורים תשטז בשיטת רבנו הזקן בסידור לגלול המגילה אחר הברכה דווקא, אם כן משמע כשיטת הטור שהברכה שייכת לקריאה עצמה ואין להפסיק בדיבור בין הקריאה לברכה.
[12] שוע"ר תחילת סימן רו.
[13] כי שהחיינו הוא גם על עצם היום ולא רק על המצווה ולכן מי שאין לו מגילה בכל זאת יברך שהחיינו (יעב"ץ הובא בדברי כ"ק אדמו"ר שלחן מנחם עמוד שכח, ובביאור הלכה תחילת סימן תרצב), וכפי שביום כיפור מברכים שהחיינו על היום גם בלי כוס (שוע"ר תריט ס"ז). ומכל זה מובן שיצא ידי חובת שהחיינו אף שהפסיק בין הברכה למגילה. וראה עוד בשע"ת סימן תרעא סקי"א שכתב שהמברך שהחיינו בבית הכנסת אינו מברך בבית אם אינו מוציא אחרים ידי"ח, ומשמע שברכת שהחיינו אינה קשורה ותלויה בקיום המצווה.
[14] כ"כ בביאור הלכה תחילת סימן תרצב שאם אין לו מגילה יכול לברך שעשה נסים, וא"כ בדיעבד כשדיבר בין ברכה למגילה יצא ידי חובה ואינו חוזר ומברך שעשה נסים. אמנם לכתחילה אם אין לו מגילה נראה שלא יברך שעשה נסים ונתבאר בקונטרס שערי תפלה ומנהג – פורים סימן ד.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref15|[15]]] ע"פ שוע"ר תקפט ס"ט. וכמובן שכוונה זו היא רק לכתחילה כי קריאת המגילה היא מצווה דרבנן שאין הכוונה מעכבת אותם בדיעבד.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref16|[16]]] שו"ע, כה"ח תרצ סק"א מהב"ח.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref17|[17]]] משנ"ב תרצ סק"ז.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref18|[18]]] משנ"ב תרפט סק"ה ושה"צ ז. ואי"ז דומה לדברי צ"צ אבהע"ז שכג כי שם מדבר רק על מי שלא מסוגל לשמוע באופן רגיל ולא על הראוי לשמוע ולא השמיע לאזניו, ועיין שוע"ר קפה ס"ב עה"ג שפרסומי ניסא אפשר לצאת גם בידיעה וצ"ע.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref19|[19]]] משנ"ב תרצ סק"ה.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref20|[20]]] שו"ע תרצ סי"ד.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref21|[21]]] משנ"ב תרצ סקנ"א.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref22|[22]]] משנ"ב תרצ סקכ"ו מהפמ"ג.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref23|[23]]] ומקיים 'ברוב עם' על ידי שמיעה מהחזן יחד עם כולם. ואפילו שקשה לשמוע ולקרוא יחד אך כתב רבנו בעניין שמיעת כמה קולות שופר ש"חביב הוא על השומע לפי שאינו אלא פעם בשנה הוא נותן דעתו ושומע אפילו כמה קולות" ונראה שה"ה במגילה. ובזה יש ליישב מנהג רבותינו נשיאנו שהיו גם מברכים בעצמם את הברכות כיוון שהיו קוראים בעצמם את המגילה יחד עם הבעל קורא ובקריאה זו היו יוצאים ידי חובתם ועיין שוע"ר ריג סוס"ו.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref24|[24]]] ונראה שכאן אין ההשמעה לאזניו מעכבת כיוון שגם שומע מהבעל קורא.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref25|[25]]] משנ"ב תרצ סקי"א ונראה שגם לדעת רבנו תקפט ס"ט צריך לכוון זאת ואין שייך בזה שבסתמא התכוון.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref26|[26]]] שו"ע תרצ ס"ד ומשנ"ב שם.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref27|[27]]] משנ"ב תרפט סק"ה ותרצ סקי"ט.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref28|[28]]] משנ"ב תקפה סי"א וכן משמע משוע"ר שם ס"ח.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref29|[29]]] כן כתב פס"ת עמוד תקמח ע"פ חיבור של משנ"ב תרפט סק"ה עם משנ"ב תרצ סק"ז וביה"ל דווקא. אך צ"ע איך אפשר לחבר ולצרף שמיעת רוב מגילה מקורא אחר ומיעוט אמירה בפה ואולי כל דין אמירה בע"פ הוא לקורא עצמו מתוך מגילה שיכול לומר כמה תיבות בע"פ, וצ"ע.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref30|[30]]] שלחן מנחם ח"ג עמוד שיט.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref31|[31]]] שו"ע תרצ סי"ד וצ"ע משוע"ר סרי"ג ס"א.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref32|[32]]] כי נחשב ששומע ע"י מכשיר.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref33|[33]]] ושמיעה זו של עצמו שהיא לשם 'פרסומי ניסא' יכולה להיות על ידי מכשיר.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref34|[34]]] צ"צ אבהע"ז שכג.
[35] כן נראה לדמות קריאת המגילה להלל ששניהם מצווה אחת מתחילה ועד סוף ואין מפסיקים באמצע לכל אמן אלא רק ל'קדוש..ברוך..ימלוך' וברכו. וכ"כ בחזון עובדיה פורים עמוד פג שדין מגילה כדין הלל, ולשיטתו מפסיקים בהלל וכןמ במגילה גם לאמן דשאר ברכות כמו בפסוקי דזמרה. ובמשנ"ב תרצב סקי"א הביא מחלוקת מהם 'בין הפרקים' במגילה שבהם מותר להפסיק מפני הכבוד ומשמע לשיטת אלו שהמגילה אינה כהלל אלא יש בה חלקים.
[36] כי צריך להסמיכה לקריאת המגילה.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref37|[37]]] משנ"ב תרצ סקי"ט וכן נראה משוע"ר תקצ סי"ג כיוון שרבנו בסימן סה ס"א מדמה מגילה לשופר.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref38|[38]]] ע"פ שוע"ר תקצ סי"ג.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref39|[39]]] שוע"ר תחילת סימן סה וכן סתם בסימן תקצ סי"ב-יג.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref40|[40]]] הרשב"א (ברכות יג ע"א ד"ה קורא להגיה).
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref41|[41]]] ע"פ שוע"ר סימן ס ס"ה ועיין גם בסימן כה ס"א ושם מוכח שיש שתי רמות בהיסח הדעת.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref42|[42]]] ע"פ שוע"ר סימן נט ס"ד וקפג ס"י.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref43|[43]]] ע"פ שוע"ר סימן נט ס"ד. ונתבארו הדברים בהרחבה בשערי תפלה ומנהג פורים סימן יג.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref44|[44]]] רמ"א תרצ סי"ז.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref45|[45]]] סה"מ פורים.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref46|[46]]] משנ"ב תרצ סקנ"ב.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref47|[47]]] סה"מ פורים.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref48|[48]]] רמ"א תרצ סט"ו ומשנ"ב שם.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref49|[49]]] כשיטת הגאון מרוגוטשוב בצ"פ על הרמב"ם השמטות לח"ג.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref50|[50]]] כן נראה לדייק מלשון רבנו בסידור "אבל לא ביחיד" שמשמע שרק כשקוראים ביחידות את המגילה אז אין מברכים. וכן כתב אשל אברהם מבוטשאטש בסימן תרצב.
[51] בקונטרס שערי תפילה ומנהג פורים ביאר אבי מורי הרב ז"ל את הדברים. וכן כתב בחזון עובדיה פורים עמוד צה שכל אחד מהקהל יכול לברך ואין בזה משום ברכה שאינה צריכה.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref52|[52]]] לוח כולל חב"ד וכמסקנת כ"ק אדמו"ר בשיחת פורים תשטז (מוגה) בשיטת רבנו הזקן בסידור בשונה ממנהג העולם לגלול ואחר כך לברך (הובא בשלחן מנחם או"ח ח"ג עמוד שיז) עיי"ש.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref53|[53]]] כי לביאור כ"ק אדמו"ר שיש לברך קודם גלילת המגילה, א"כ משמע שסבר כשיטת הטור שהברכה שייכת למגילה ומאחר והפסיק בדיבור – ישמע את הברכה מאחר. וראה משנ"ב תרצב שעה"צ יב.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref54|[54]]] כה"ח תרצ סקכ"ד.
[55] כיוון שהמגילה היא ככתבי הקדש המטמאים את הידיים
[56] ואף שבדרך כלל 'נוח לאדם שיעשו מצווה בממונו', מכל מקום מגילה היא דבר יקר ואדם מקפיד על כך.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref57|[57]]] קיצושו"ע סימן קמא ס"ז.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref58|[58]]] פמ"ג תרפט א"א סקי"א.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref59|[59]]] מנח"י ח"ג סנ"ד ועיין משנ"ב תרפט שעה"צ טו שאין אישה מוציאה אחרות במגילה משום זילות ולכאורה ה"ה גם לברכות.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref60|[60]]] כשיטת הפר"ח תרפט סק"ט, ונתבארו הדברים על ידי אבי מורי הרב ז"ל בקונטרס שערי תפילה ומנהג – פורים שי"ל לפני חג פורים תשעד.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref61|[61]]] משנ"ב תרצ סק"א.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref62|[62]]] ע"פ שוע"ר קפז ס"ד שמחנכים את הקטנים "מעט מעט מכל ברכה".
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref63|[63]]] כן משמע מלשון השו"ע סו"ס תרפט שכתב "מנהג טוב להביא קטנים וקטנות" ואם כבר הגיעו לחינוך הרי"ז חובה ולא מנהג.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref64|[64]]] מג"א תרפט סקי"א.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref65|[65]]] כה"ח תרצה סקנ"ז בשם פמ"ג.
[66] שערי הלכה ומנהג ח"ב סימן רצב.
[67] שוע"ר סו"ס קפז. ונראה ש'הרחמן' זה נאמר לאחר 'הרחמן הוא ישבור עול גלות מעל צוארינו', ונתבארו הדברים בספר שערי תפילה ומנהג סימן קטו.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref68|[68]]] שו"ע ורמ"א סימנים תרצג ותרפב.
[69] משנ"ב סימן תקפב סק"ד הביא בשם אליה רבא שאם נזכר קודם שעקר רגליו שלא אמר 'ועל הניסים' – יאמר זאת קודם 'יהיו לרצון' בדרך בקשה, ולומד זאת מכך שגם בברכת המזון משלים 'ועל הניסים' ב'הרחמן'. ולפי דברינו לעיל שסדר 'הרחמן' הוא כנגד סדר ברכות ברכת המזון נראה שאין ללמוד השלמה בסוף שמונה עשרה מהשלמה ב'הרחמן' כיוון שההשלמה ב'הרחמן הוא ישבור עול גלות' הוא במקומו המתאים לו ולכן יכול להשלים, משא"כ בתפילה שמקום ועל הניסים הוא רק בברכת ההודאה ואינה קשורה ל'אלוקי נצור' ולכן אין להשלים שם.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref70|[70]]] צ"צ שער המילואים סימן יא.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref71|[71]]] משנ"ב תרצג סק"ו.
[72] שו"ע תרפז ס"א ומשנ"ב שם.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref73|[73]]] כה"ח תרפז סק"ט ומשנ"ב שם סק"ה.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref74|[74]]] בשו"ע סימן תרנב ס"ב פסק שאסור לאכול קודם נטילת לולב, ובמג"א שם סק"ד משמע להחמיר שגם אין טועמים. ובמג"א סו"ס תרצב לעניין טעימה קודם מגילה בליל פורים כתב להקל בטעימה במקום צורך גדול והביא תוספתא שמגילה דינה כלולב שופר וק"ש. וכתב שם מג"א שאחד הסיבות להקל בטעימה בלילה היא כי עיקר קריאת המגילה היא ביום ומשמע שביום יש להחמיר יותר. ובכף החיים תרנב סקי"ז-יח כתב לעניין טעימה קודם לולב בשם תשובת בשמים ראש ש"ראוי לכל ירא לחבב המצווה שלא להקדים לה דבר", וכתב שם שה"ה לשאר מצוות. וכ"כ בחזון עובדיה עמוד צה שהמחמיר לא לטעום כלל תבוא עליו הברכה.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref75|[75]]] כה"ח תרפז סקי"ח.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref76|[76]]] מג"א תרפה סק"א.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref77|[77]]] כפי שכתבנו לעיל בקריאת זכור.
[78] שער הכולל עמוד מ שכן היה נהוג אצל הצמח צדק ולא כפי הכתוב במשנ"ב שמכניסים הספר תורה מיד לאחר הקריאה. ובביאור הדברים יש לומר: א. למנהגנו אשרי ובא לציון נאמרים על הספר תורה ורק לאחר מכן מחזירים את הס"ת, משא"כ למנהג העולם שמכניסים את הס"ת מיד לאחר הקריאה קודם אמירת אשרי ובא לציון, ולכן גם בפורים מחזיקים את הספר תורה בחוץ כדי לומר עליו אשרי ובא לציון. ב. בעומק יותר: במגילה מקיימים גם את מצוות מחיית עמלק כפי שנלמד בגמרא (מגילה ז ע"א) את כתיבת המגילה מהמילה 'בספר' המופיעה בפסוק "כתב זאת זכרון בספר" הנאמר במעשה עמלק בפרשת בשלח שאותה קוראים ביום הפורים ונמצא שקריאת התורה והמגילה שייכים זה לזה. וראה בכל זה גם בלקו"ש חכ"ו שיחת זכור פורים, ונתבארו הדברים בקונטרס שערי תפילה ומנהג פורים שי"ל לחג הפורים תשעד.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref79|[79]]] ספר המנהגים עמוד 73.
[80] מג"א תרצב סק"א, שמאחר וזמנם ביום לכן יכוין עליהם בשהחיינו של יום.
[81] כדברי הצ"צ בסוף פס"ד שברכת שהחיינו היא גם על המגילה.
[82] ויש להעיר שישנו דיון גדול בפסוקים האם המצווה היא לתת לעניים בפורים או שיגיע ליד העני בפורים, ונפקא מינה לדבר במקרה שאין לו עני במקומו ואז יש לדון האם עדיף לשלוח לעני לפני פורים על מנת שהכסף יגיע ליד העני בפורים, או שהפרשת הכסף לטובת עני צריכה להיות בפורים ואם אין עני אז ישמור את הכסף וישלח לעני לאחר הפורים. וראה בספר פסקי תשובות עמוד תקעז שהביא את השיטות בזה. אמנם דיון זה לא כל כך מצוי כי אם אין עני אפשר לתת לארגונים המסייעים לעניים ונחשב שנתן לעני.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref83|[83]]] מג"א תרצה סקי"ג.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref84|[84]]] כה"ח תרצד סקח"י ע"פ קבלה, ועוד שברכת שהחיינו לפני המגילה היא ג"כ על מצווה זו.
[85] כף החיים תרצד סק"י בשם שו"ת בנין עולם וכן כתב חת"ס בדרשותיו (הובאו בפס"ת תרצד הערה 10).
[86] כף החיים תרצד סקי"ב.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref87|[87]]] רמ"א סו"ס תרצה.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref88|[88]]] ספר הליכות ביתה סימן כד הערה נה בשם הגרשז"א.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref89|[89]]] משנ"ב תרצד סק"ב.
[90] משנ"ב תרצד סק"ז
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref91|[91]]] משנ"ב תרצה סק"ט-י.
[92] שלחן מנחם או"ח ח"ג ע' שכב
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref93|[93]]] מו"ק ליעב"ץ ונימוקי או"ח תרצה וכ"כ בחזון עובדיה עמוד קעח. וכן נראה קצת גם מסה"מ שצריכים לאכול לחם כיוון "שאין שמחה בלא אכילת לחם" כי הוא גורם שמחה באכילת הבשר. ונתבארו הדברים בשערי תפלה ומנהג פורים סימן טז.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref94|[94]]] שם וברמב"ם הלכות מגילה פ"ב הט"ו וכן משמע מסתימת לשון השו"ע תרצו ס"ז שאונן מותר בבשר ויין ביום הפורים כי דחו את האנינות משום שמחת היום, ומשמע מכך שאכילת הבשר ושתיית היין הם חובה. וכן נראה גם מסה"מ שישנו חיוב מסוים לאכול בשר.
[95] מג"א תרצ סק"ט ושע"ת סק"א שם וסה"מ פורים.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref96|[96]]] כה"ח תרצה סקנ"ד.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref97|[97]]] שו"ת קנה בשם ח"א סימן קב.
[98] כנ"ל מסתימת לשון השו"ע שאונן מותר בשתיית יין משום שמחת היום.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref99|[99]]] כה"ח תרצה סקט"ז.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref100|[100]]] רמ"א תרצה ס"ב.
[101] סה"מ עמוד 58
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref102|[102]]] שו"ע ורמ"א תרצה ס"ג ומג"א סק"ט.
[103] ובספר מקראי קודש כתב שאין לברך על הפרשה זו כי זו 'עיסה העשויה להיחלק' ואין מברכים עליה, אך כ"ק אדמו"ר היה מברך על הפרשת חלה במצות שהיה שולח ומחלק לחסידים אף שגם זו לכאורה עומד בהגדרה של 'עיסה העשויה להיחלק', וצריך לומר ש'עיסה העשויה להיחלק גדרה הוא אחר ואכמ"ל, ולמעשה יש לברך על עיסה זו של אוזני המן.
[104] כיוון שבשעת ההפרשה כל העיסה היא אחת ואין הקפדה שלא יתערבו העיסות.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref105|[105]]] רמ"א סו"ס תרצה.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref106|[106]]] כן נראה משערי הלכה ומנהג ח"ב סימן רצב.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref107|[107]]] הליכות ביתה סימן כד הערה נה בשם הגרשז"א ועיין ערוך השלחן תרצו ס"ג.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref108|[108]]] שאילת יעב"ץ ח"א סימן קכא ועוד החמירו וערוך השלחן תרצה סקי"ח מיקל שגם קטן הוא 'רעהו'.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref109|[109]]] שו"ע ורמ"א סו"ס תרצה, משנ"ב שם סק"כ. ונראה שכל זה הוא לשיטת תרוה"ד שמשלוח מנות הוא בשביל צרכי סעודה, אך לשיטת מנות הלוי ששולחים להראות אחווה אם כן זה מתגלה גם במתנות ולאו דווקא באוכל.
[110] ראה שלחן מנחם או"ח ח"ג עמוד שכו.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref111|[111]]] אשל אברהם מבוטשאטש בסימן תרצה וערוך השולחן שם סי"ד בביאור לשון השו"ע "שתי מנות בשר", ובראש יוסף מגילה ז ע"א מיקל בזה.
[112] חיד"א בספרו ככר לאדן וכה"ח שקל"ו סימן תרצה הביא כן בשם יפ"ל.
[113] וראה בספר המנהגים
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref114|[114]]] משנ"ב תרצה סקי"ח. ראה לקו"ש חל"ג עמוד 118 הערה 39.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref115|[115]]] קדושת לוי סוף קדושה שנייה, ומנהג ישראל זה הובא בתורת מנחם התוועדויות תשמח ח"ב עמוד 410 הערה 114.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref116|[116]]] כה"ח תרצה סקמ"ג.
[[:קובץ:///C:/Users/משתמש/Desktop/הלכות פורים.docx# ftnref117|[117]]] בטעם מצוות משלוח מנות נאמרו ב' טעמים: א. שיטת תרומת הדשן שהמשלוח מנות מיועד בשביל 'המקבל' היינו שחז"ל דאגו שלכולם יהיה צורכי סעודה ולכן תיקנו לשלוח לאחרים וכך יהיה לכולם אוכל לסעודת פורים. ב. שיטת הר"ש אלקבץ בספרו מנות הלוי כותב שהסיבה להראות את הרעות והאחווה בין האנשים היפך מדברי המן שאמר שישראל הם 'מפוזר ומפורד בין העמים'. ונמצא שלשיטת תרומה"ד הדגש במשלוח מנות הוא על המקבל ואילו לשיטת מנות הלוי הדגש הוא על הנותן שמגלה אחווה. ויש למחלוקת זו נפקא מינות רבות, ומהן: במקרה ששולח מנות והמקבל אינו יודע מי שלח בזה קיים את המצווה לשיטת תרוה"ד כי המקבל יש לו אוכל, אך לשיטת מנות הלוי לא יצא כי המקבל אינו יודע מי שלח ולא התקיים כאן אחווה. וכן בכמות המשלוח לשיטת תרוה"ד הכמות צריכה להיות ראויה למקבל ואם המקבל הוא עשיר – צריך לתת לו הרבה. אך לשיטת מנות הלוי הדגש הוא על הנותן ואם הנותן עשיר אז מתגלית האחווה רק כאשר נותן מנה יפה ולא מנה פשוטה. ולמעשה יש להחמיר לכל הצדדים. וראה בכל זה בשו"ת כת"ס סימן קמא.