המלמד ב"חדר" קרא עם הילדים את הפסק המדבר על האלוקים "כי לא יראני האדם וחי". אמר אחד הילדים: רבי, זה לא נכון. אני ראיתי אותו ואני חי!" "חצוף", אמר לו המלמד, היכן ראית אותו?" השיב התלמיד: "יום אחד הלכתי ברחוב עם אבי. לקראתנו בא איש זקן. זקנו ארוך עד מאוד, לבושו משי וכולו אומר כבוד והדר. אמר לו אבא: 'רבונו של עולם, מניין באת הנה?'..."