מסופר על שני אחים מפורסמים שבעודם ילדים קטנים הביאום לפני הרבי, והרבי הגיש לפני כל אחד מהם כוס של בירה. האח הגדול טעם מעט ואמר: זה מר. האח הקטן טעם מעט, שתה את כל הכוס ואמר: זה מר אבל טוב. ואמר עליהם הרבי, כמו שנאמר על אפרים ומנשה, הגדול גם הוא יגדל ואולם אחיו הטקן יגדל ממנו, וכך היה. הילד שיכול להבין שדבר יכול להחיות גם מר וגם טוב – הוא ילד שיגדל הרבה.
קשרים
- תניא פרק לד, אגרת התשובה פרק יא - בכיה תקיעא בלבאי מסטרא דא וחדוה תקיעא בלבאי מסטרא דא.