בולשת נכנסה למקום פומבי, שהמשחקים אסורים שם, ומצאה רוסי ופולני ויהודי יושבים לשולחן אחד וסידרה של קלפים לפניהם. תפס ראש-הבולשת את שלושתם וביקש למסור אותם לדין.
כפרו התפוסים וטענו: לא היו דברים מעולם! לא שיחקנו ולא עלה על דעתנו לשחק כאן במקום האסור. אלא מה, הקלפים? הכינונו אותם בשביל לשׂחק בבית.
אמר להם ראש-הבולשת: הישבעוּ, שלא שיחקתם, ותיפטרוּ.
נשבע הרוסי ונפטר, נשבע גם הפולני ונפטר.
היהודי לא רצה להישׁבע ואמר לראש-הבולשת: כיוון שהללו לא שיחקו, סלקא דעתך, ששיחקתי יחידי?...
קשרים
- פרשת יתרו / ואתחנן - לא תשא את שם ה' אלוקיך לשוא (אף ששם לא מיירי בשבועת שקר)
- פרשת משפטים - שבועת ה' תהיה בין שניהם (כב, י). מדבר שקר תרחק (כג, ז).
- פרק קדושים - ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלקיך (יט, יב)