ההוא שנסע ברכבת ופתאום הוברר לו, ששכחו לייחד כאן חדר לצורך ידוע. כבש את צורכו בכל כוחו, וכשהגיעו לתחנה, קפץ מתוך הקרון ואמר לממונה על התחנה: בבקשה ממך, שתעכב את הרכבת חמישה רגעים. אמר לו הממונה: אי-אפשר; כאן אין הרכבת שוהה אלא רגע אחד. נחיה ונראה, – אמר הלה ומיד נעלם. עבר רגע. הממונה מצפצף: אחת, שתיים שלוש – הרכבת אינה זזה. חוזר הממונה ומצפצף: אחת, שתיים, שלוש – הרכבת במקומה עומדת. התרגז הממונה ורץ אל המנהיג: למה אין אתה זז? החזיר לו המנהיג: כיצד אזוז? הנה שם, לפני הקטר, יושב מי-שהוא...