חסיד חבד"י יצא מבוסם מסעודת-מצוה, ושלא מדעתו הביאוהו רגליו למקום שחיל-המשמר עומד. עיכבו חייל מן המשמר ושאל: מי הולך? אני הולך, – השיב החסיד. מי אתה? – חזר ושאל החייל. נבוך החסיד: באמת, מי הוא? לא "אני" ולא "יש" הוא, אלא "ביטול" בעלמא ו"כלא חשיב". מיד חזר מתשובתו הראשונה והשיב: לא אני הולך; "ביטול" הולך. לא נתקררה דעתו של החייל ושוב שאל: מי זה ביטול? נבוך החסיד עוד יותר מבתחילה: "שמע מינה, עשו חושב גם את 'ביטול' ל'יש'". נמלך וחזר גם מתשובתו השנייה והשיב: גם "ביטול" אינו הולך...