ר' שולם הגיע לבית חיינו בטבת תשי"ג קצת אח"כ היה החתונה של 'הילד שעשועים' (כך קרא לו ר' מענדל פוערפאס) נכדו היחיד של אדמו"ר הריי"ץ.
מצד החתן הודיעו את כ"ק אדמו"ר שאינו מוזמן על החתונה (יש בזה כמה פרטים והדברים עתיקים) גדולי וזקני החסידים נסעו כולם על החתונה.
ביום החתונה פנתה הרבנית אל ר' בערל יוניק ואמרה לו: "ווי קומט עס זאל זיין א שמחה באיים טאטן, און באיים טאטן'ס הויף וועט עס נישט זיין באקאנט" (- "איך יתכן שתהיה שמחה אצל אבא ובביתו של אבא לא יהיה זה ניכר") שאל: ומה נעשה? אמרה: "פארבריינגען". שאל: "און ווער וועט פארבריינגען?" ("ומי יתוועד?" הלא כולם נסעו כנ"ל) אמרה: "שלומ'קע חאניע'ס" (ר' שלום בר' חוניע מארוזוב).
הכלל, באו אצל ר' שלום ואמרו לו שרוצים שיתוועד, אמר: "ס'איז נישט אונדזערע שמחה" (- "זאת לא השמחה שלנו" כי לא הזמינו את רבינו כנ"ל) אמרו לו שזה בשם הרבנית, "האט ער געגאנגען כצאן לטבח" (- "הוא הלך כצאן לטבח".זה לשון ר' שולם. והוא תמיד מוסיף שלא היה שם אך כך שמע מחבריו.
אגב, ר' שולם טוען ש'קרוב לוודאי' הרעיון על ההתוועדות מקורו מרבינו עצמו. הכלל, הוא התוועד. מלכתחילה החל לדבר בדברי תורה על סדר פרשת השבוע נגלה חסידות מדרשים קבלה ממש היה מה לשמוע. אח"כ הוא עלה במדרגה לקח הרבה 'משקה' והתחיל להתוועד ויאמר כך: "דער אויבעשטער האט דאך אלע וועלטן, און ער קומט באדיר, און בעט זיך באדיר, א ווינקעלע! זאגסט איהם: ניין, אוועק פון דאנען!" (- לקב"ה יש את כול העולמות, והוא מגיע אליך ומבקש (אוי"ל: מתחנן) [תן לי] פינה! אתה אומר לו: לא, תסתלק מכאן!" היינו נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים היינובלב האיש הישראלי וכו').
אח"כ נתעלה עוד, נשכב על השולחן וביקש "מ'זאלט איהם שמייסן" (-שילקוהו). נו נו, להלקות לא הלקו אותו. ואזי הוא נתעלה למדרגה עוד יותר גבוהה וירד מן השולחן. אמרו לו חבריו לר' שולם: "לך ברח, כעת הואנהיה מסוכן" הוא לא ברח, והוא מוסיף שהוא 'לא כול כך' מתחרט על זה. הקיצור,ר' שולם מרוזוב תפסאת ר' שולםוהכה אותו מכה רבה, וגם דחף אותו אלפינת השולחן. אך גם הסביר את מעשיו: "פארוואס האסטו געקומען אהער? - לערנען! און וואס טהוסטו?" (- "בשביל מה הגעת לכאן? - ללמוד! ומה אתה עושה?". (כאן יש להעיר שמנגינת ונעימת הדיבור, שא"א להעלותם על הכתב הם כמעט עיקר הסיפור. למשל מנגינת התחנונים ב"בעט זיך באדיר, א ווינקעלע!"ומנינת התביעה ב"לערררנען" עם הר' המתגלגלת)
עוד מעשה מר' זלמן משה היצחקי מעין השלמה לסיפור מהמכתב הקודם: באחת מהשבתות נתעורר ר' שולם שי' ופנה אל אלפרוביץ' (שכחתי את שמו הראשון, נראה לי ברור שזהו אביו של אלפרוביץ' שבכפ"ח חתנו של ר אברהם ליסאן חתן ר' ש"ח קעסעלמאן) וביקשו להצטרף אליו והלכו ברגל מנחלת בנימין בתל אביב לרמת גן, מקום מגורי ר' זלמן משה אצל בנו. לכשהגיעו אליו היה כבר מוצשב"ק ור' זלמן משה הבדיל על הכוס אח"כ פנה למטבח עם ספר חסידות ונגש ללמוד. הם בקשו מבנו והוא פנה אל אביו שהבחורים רוצים לשמוע ווארט.נפנה אליהם ר' זלמן משה ואמר ברוגז: "איהר פוילט זיך לערנען, גייעט אהיים"(- "אתם מתעצלים ללמוד, לכו הבייתה").