בחורה שהיתה עמוק ב'כת' רח"ל והתקרבה ליהדות, ביקשה שהרב משה קוטלרסקי יהיה ה'מסדר קידושין' בחופתה ● החופה שנקבעה ליום המיוחד י"ד כסלו, הוביל לתגלית מרגשת ● סב החתן, היה אחד מהנוכחים בחתונת כ"ק אדמו"ר זי"ע והרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה בוורשה, ביום הבהיר י"ד כסלו ה'תרפ"ט ● ואיך כל זה קשור להתנהגות של אב החתן? ● הרב משה יהודא קוטלרסקי משתף את הגולשים בסיפור מיוחד
באחד מהביקורים שלי בדרום אמריקה, פגשתי יהודי אמיד שהיה פעיל בקהילה היהודית המקומית. הוא סיפר לי על בתו המתגוררת בניו-יורק שהפכה להיות חברה בכת כלשהי. הוא ביקש ממני לעזור לה, ואני הבטחתי לעשות כל שביכולתי. כשחזרתי לניו-יורק יצרתי עמה קשר, וזמן קצר לאחר-מכן היא ביקרה בביתי. ביקור רדף ביקור, ותוך זמן לא רב היא עזבה את הכת וחזרה ליהדות. יום אחד היא התקשרה ובשורות טובות בפיה: היא עומדת להינשא לבחור ישראלי.
הם החליטו לערוך חתונה כדת משה וישראל, ורצו לדעת האם אוכל לסדר קידושין. הסכמתי בשמחה, ולפני החתונה קבענו להיפגש כדי ללמוד את הלכות טהרת המשפחה. במהלך שיחתנו סיפר לי החתן המיועד כי סביו היה רב מפורסם בורשה, אך אביו, אחד מהבודדים במשפחתו ששרדו את השואה, עזב את הכול: הצרות והייסורים שעברו עליו גרמו לו לשנוא כל דבר שקשור ליהדות. התאריך שנקבע לחתונה היה י"ד בכסליו. מה שבני הזוג לא ידעו הוא שבתאריך זה נערכה חתונתו של הרבי מליובאוויטש והרבנית חיה מושקא. נהוג כי בשבת לפני החתונה החתן עולה לתורה בבית הכנסת. אך בגלל התנגדותו העזה של האב להגיע לבית הכנסת בשבת, העליה נערכה היום חמישי, בבית כנסת קטן ובטקס מצומצם. בבוקר החתונה עידכנתי את הרבי במכתב על החתונה המתקיימת באותו ערב, וציינתי גם את יחוס החתן.
אחד המזכירים הביא לי את תשובתו של הרבי: הרבי ציין שסביו של החתן, הרב המפורסם בורשה, נכח בחתונת הרבי ואף הביא עמו מתנה: ספר שחיבר. מכיוון שבהשגחה פרטית חתונת הנכד נערכת באותו ערב, הרבי הציע שאקח עמי את הספר ואחזיק אותו מתחת לחופה. המזכיר הביא לי את הספר ואני יצאתי למנהטן שם התקיימה החתונה בבית מלון מפואר. לפני קבלת הפנים, החתן ניגש אליי ועידכן אותי בצער שלא יהיו לי אף ציפיות שאביו ישתתף בטקס החופה. הוא מסרב להשתתף, אפילו בצורה הסמלית ביותר, בכל טקס יהודי.
הבטחתי לו שלא אלחץ עליו. במהלך קבלת הפנים, החתן ביקש ממני לשאת דברים לפני המוזמנים – עבור רבים מהם הייתה זו החופה הראשונה בה הם השתתפו. הסכמתי לבקשתו, הסברתי את המשמעות הפנימית של החופה לצד המנהגים המיוחדים שיש בה. את דבריי סיימתי בכמה מילים על היחוס של סב החתן, הרב מורשה. הראיתי להם את הספר. "זהו ספר שסביו המפורסם של החתן חיבר" אמרתי. המוזמנים היו מרותקים כשסיפרתי על המכתב לרבי ועל התשובה שהשיב לי הרבי. הוספתי ואמרתי שאני בטוח שהסבא מביט מן השמיים על נכדו, הנכנס בברית הנישואין כדת משה וישראל, ורווה ממנו הרבה נחת. תוך כדי הנאום, הבחנתי שאביו של החתן קם ויצא מן האולם. מיד אחרי שסיימתי יצאתי לחפש אותו; מצאתי אותו עומד בחוץ בוכה בדמעות שליש... הנחתי לו ושבתי לאולם קבלת הפנים. לפני החופה הוא ניגש אליי ואמר "אנא, הסבר לי מה עליי לעשות במשך החופה..." מאותו יום ואילך, בנו של הרב המפורסם מורשה פתח דף חדש בחייו.