כשהרבי כתב בכתב סתרים לנערת בת-מצווה

המכתב של הילדה לרבי * וידאו: מסר סמוי במכתב

היה זה בשנת ה'תשמ"א. חנה, נערה צעירה ישבה בחדרה, בשכונת קראון הייטס, והתכוננה לכתוב לרבי לקראת יום ההולדת המשמעותי של גיל 12, בת מצווה. כילדה חסידית, חשבה, שלא נאה רק לבקש ברכה מהרבי האהוב, אלא יש גם לברך את הרבי. היא החליטה לבסוף לכתוב לרבי איחול מאוד אישי, לזרעא חייא וקיימא. אולם הבינה שמדובר בנושא אישי ועדין, ולכן התלבטה איך תוכל לכתוב זאת בצורה שרק הרבי יראה זאת ולא אף אחד אחר, גם לא המזכירים. הרעיון נבט במוחה, ובשולי המכתב הרגיל שלה, הוסיפה שורה של כמה מילים, בכתב הסתרים ובו האיחול האישי.

ביום בהיר, חזר האבא בשמחה גדולה הביתה, בתיבת הדואר ביצבצה המעטפה המוכרת. יש מכתב מהרבי. כולם התכנסו במטבח הבית, נרגשים, פותחים את מכתב הברכה של הרבי, לרגל השמחה הגדולה, הבת מצווה. בשולי המכתב, כמה מילים לא ברורות. ההורים מנסים להבין מה כתוב פה. אין אפילו את הנ.ב. הרגילים, אולם לא עלה בידם לפתור זאת. כלת השמחה נשארה חתומת פנים. היא ידעה, כן היא ידעה, שהרבי הרגיש והאוהב קרא את הברכה האישית שלה. היא התרגשה, הלכה לחדרה, והרשתה לעצמה להביט בשורה המיוחדת שהרבי כתב לה, רק לה במכתב הנושא את התאריך ו' תשרי ה'תשמ"ב (צילום המכתב המלא שמור במערכת). שלוש מילים: "תודה על הברכה".

בשולי הסיפור יש לציין כי שפת הסתרים בה בחרה הנערה לכתוב, ובו השתמש גם הרבי במענה שלו אליה, הוא אחד מכתבי הצופן המקובלים מדורות קודמים והוא דומה ברעיון לכתב הסתרים הנקרא "כתב מזוזה". כך כותבים את שמות הקודש בגב קלף המזוזה. כאשר במקום האות עצמה כותבים את האות הבאה אחריה. כאן בחרה הנערה לעשות בכיוון הפוך, במקום האות עצמה כתבה את האות שלפניה. וכך השיב לה הרבי באותו מטבע.

הסיפור המלא מאתר שטורם

בח"י תמוז ה'תשע"ג, היינו כלי התקשורת הראשון לחשוף את הסיפור המדהים, שהסתתר מאחורי שלושת המילים הבלתי מפוענחות בשולי מכתבו של הרבי אל מרת שולמית סאקסון (ברדסקי לשעבר) שתחי'.

יומיים אחר כך פרסמנו גם את מכתבה של הילדה אל הרבי, שם נראות השורות שהיא כתבה אל הרבי בכתב הסתרים.

לאחר הפרסום בשטורעם, שעורר הדים רבים, פנתה מערכת הפרויקט 'הקשר האישי שלי עם הרבי' בניהולו של ר' יחיאל קייגען אל הילדה שבגרה  ומתגוררת כיום בקהילת אנ"ש בפיטסבורג, בבקשה לספר בעדות אישית אל מול מצלימת הוידאו של חברת המדיה החב"דית JEM את הסיפור המלא.

היא נענתה לכך, ובכ"ו טבת ה'תשע"ד, פרסמנו את הראיון המלא מתוך מגזין הוידאו השבועי 'תורת חיים'.

●

היו אנשים שונים מחוגים שונים, שהרגשנות היתירה שליוותה את פרסום הסיפור בשטורעם, והפצתו בכתב בעוד אתרים, ובעל פה בכל מפגש בבית חב"ד או התוועדות חסידית בין אנ"ש, קצת צרמה להם.

היו שאמרו שפרסום הדברים אינו מוסיף כבוד לרבי. היו שהרחיקו ואמרו שלא ייתכן שהרבי יקדיש זמן, תשומת לב או מחשבה, לכזה ענין פעוט. ואולי היתה זה הוספת המזכירות וכו'.

כמובן, שחסיד מבטן ומלידה וכל מי שיודע את סדר הדברים בכתיבת אגרות הקודש של הרבי, ויודע מעט מזעיר על גודל ועוצם קדושתו של הרבי רועה ישראל ומנהיגו, לא יחשוב כך גם לא לשבריר השניה.

אולם מעז יצא מתוק. אנשי JEM הצליחו להגיע לארכיון המיוחד שם שמורים רובם ככולם של ההעתקים והטיוטות מהמכתבים ואגרות הקודש (מה שמכונה בעגה פנימית 'העתק המזכירות'), וכשקיבלו לידיהם את הטיוטה של מכתב זה, גם הלסת שלהם נשמטה בתדהימה.

על גליון מכתב התשובה שהוכן, במתכונת הנוסח הרגיל לנערות בת מצווה, ביום ו' תשרי ה'תשמ"ב, כתב הרבי בכתב יד קודשו הוספה:

'בשוליים'

מימין המילה סימן הרבי חץ, לתשומת לבו של המזכיר, ותחת המילה שני קווי הדגשה.

בשורה הבאה כתב הרבי

אזהו פמ וגשלו

פענוח המשפט נעוץ בצופן כתיבה בו השתמשו חסידים ואנשי מעשה, ברצותם לכתוב מכתבים בכתב לה"ק, ולא רצו שהשלטונות ושאר עינא בישא יבינו את הנכתב כשיביאו זאת ל'מומחים ללשון העברית' שהיו בשירות הסובייטים. המקור לכתב זה - הנקרא כתב מזוזה - הוא חילופי האותיות (צופן א"ב ג"ד) הנהוגים בכתיבת השמות הקדושים על גב קלף המזוזה (הרי"ף והרא"ש, הלכות מזוזה סימן י"ח).

על יסוד זה כונה במשך שנים רבות, מבצע איסוף דמי הצדקה של 'מעמד' עבור ההוצאות הפרטיות של בית רבי בשם 'נפנה'. כל אות באלפא ביתא הופכת לאות הבאה אחריה. נ' במקום מ' וכן הלאה. וכאשר קוראים את המילה צריך הנמען להבין שהכוונה לאות שלפניה.

פועל יוצא מכך, שהרבי משיב לה בכתב זה 'תודה על הברכה'.

אולם מיד העביר הרבי את קולמוסו הק' על שורה זו, ומחק אותה בשני קווים.

למטה מכך רשם: שהגד סכ דאקיד

בכתיבת ידה אל הרבי, ניסתה גם היא את כוחה בכתיבת צופן, מחמת שרצתה להסתיר מעיני כל את המשפט המרגש והאישי שכתבה אל הרבי, בו בירכה אותו בזרעא חיא וקיימא.ממוזער|המכתב הסופי של הרביאולם היא השתמשה בצופן שונה, במקום החלפת האות באות הבאה אחריה, כתבה היא בהחלפת האות באות שלפניה.

הרבי, רועה ישראל ומנהיגו, אב רחום וחנון, הקדיש מזמנו היקר, וירד לנבכי הנפש של נערה יהודייה בת 12, התלבש בלבושי המקבל, ושינה אף הוא בתשובתו אליה וכתב באותו צופן, 'תודה על הברכה'.

בצד ימין של טיוטת המכתב, שעוד לא נרשמה על נייר המכתבים הרשמי של הרבי, כתב הרבי למזכירות 'להראני'. היינו להראות לו את המכתב ואת ההוספה מפני שהוא רוצה לבדוק אם היא נעשתה כהוגן, ובמיוחד לאור השינוי.

בתווך ניתן לראות את סימון ה'וי' שנרשם אחר כך, כנראה על ידי המזכיר, לאחר שמילא את רצונו של הרבי.

להלן:

המכתב של הילדה, אל הרבי.

טיוטת המכתב עליה ציין הרבי בכתב ידו הקדושה את ההוספה.

המכתב הסופי שנשלח אליה, ונתקבל בביתה.

מעטפת המכתב שהתקבל מהרבי.