כל מי שביקש להימנות עם חבורת חסידיו של רבי אורי מסטרליסק, המכונה 'השרף', נדרש לשאוב מן הבאר שמעבר לרחוב שני כדי מים ולהביאם לבית-המדרש. הכול נדרשו לעשות זאת, בין תלמידי-חכמים גדולים או גבירים נכבדים. וכך הסביר זאת 'השרף': "החבורה שלנו היא של אש אוכלת. מי שאינו מכין לו מים, לא יוכל לעמוד באש. אל יראה עצמו אחד גבוה מחברו".