כשהצדיק רבי מנחם-מענדל מוורקי היה ילד, נהג לשוטט בשדות ולהתנהג כילד שובב, תוך שהסתיר את מהותו האמיתית מעיני הבריות. רק יחידי-סגולה הכירו את רצינותו ושקדנותו. לאחר פטירת אביו, כשהוכתר לאדמו"ר, היו שהרהרו אחריו. פעם שאלו את הגאון ר' בעריש מביאלה, שהיה מראשוני חסידיו, איך התקשר כל-כך למי שמעולם לא יגע בתורה, והלוא אמרו חז"ל "לא יגעת ומצאת אל תאמין". השיב ר' בעריש: "אכן, כך אמרו חז"ל - אל תאמין ש'לא יגע', שכן אם אתה רואה ש'מצא' - נראה שיגע גם יגע, אלא שהסתיר את יגיעתו מעיני הבריות"...