רבי שמואל מקמינקה נהג לפזר לצדקה כל סכום כסף שנפל לידיו. פעם בא ממסע ממושך והביא עמו סכום נכבד, שהעניקו לו חסידיו. אולם עד הערב כבר לא נותרה ברשותו פרוטה; הכול חילק לעניים. בתו לא הצליחה לעצור בעצמה ואמרה: "לכולם אתה מחלק, ולבני-ביתך אינך משאיר מאומה". חייך אליה הצדיק ואמר: "בתי, מה את מעדיפה, שאביך יהיה רב או כופר?". "כופר?!", הזדעקה הבת, "חס וחלילה!". "ובכן, כך אמרו חז"ל: 'כל המעלים עין מן הצדקה, כאילו כפר בעיקר'", השיב לה הצדיק...