פעם הגיע לראש-השנה אל כ"ק אדמו"ר מהר"ש אחד החסידים, שהיה רב ובקי בתורת החסידות והקבלה. הרבי היה התוקע בשופר, והחסיד ספר ומצא שב'תרועה' תקע הרבי ארבעים ושתיים טרומיטין. עניינה אותו מאוד משמעות המספר הזה, והוא החליט שכאשר ייכנס אל הרבי ל'יחידות' ישאל לטעם הדבר. כשנכנס ל'יחידות' ושאל את שאלתו, אמר לו הרבי: "כשעומדים בשעת תקיעת שופר, צריכים להיות שקועים לגמרי בעניינה של תקיעת השופר ולא לעסוק במחשבות זרות. סבור אתה שמחשבות זרות הן רק שטויות והבלים? לא ולא, גם כשחושבים מה שלא צריכים, אפילו בענייני קדושה, הרי זה בבחינת מחשבות זרות".