לרבנו הזקן בעל התניא היה חסיד תלמיד-חכם, ירא-שמים ועובד ה', אולם עני מרוד, שהתפרנס בדוחק ממלמדות. היו לו חמש בנות מוכשרות ובעלות מידות טובות, שהגיעו לפרקן. פעם, כשנכנס אל הרבי, שאלו הרבי למה אינו מחתן את בנותיו. השיב המלמד: "איש אינו רוצה להשתדך עמי, בגלל עוניי". אמר לו הרבי: "אני אשתדך איתך ואקח אחת מבנותיך לבני, ואז כבר ירצו רבים להשתדך עמך". ואכן, בתו היא הרבנית שיינא, שנישאה לרבנו דובער, 'אדמו"ר האמצעי'.