כאשר רבנו הזקן בעל התניא היה במאסר, ידעו הסוהרים והחוקרים שרצוי מאוד להימנע מלהביט בו בשעה שהניח תפילין, שכן אז היה נופל עליהם פחד נורא, וכל מי שראהו עטור תפילין, לא היה מסוגל לזוז ממקומו. כשרבנו הזקן סיפר זאת לאחר המאסר, ציין, שבכך התקיים הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך, ויראו ממך", שעל כך אמרו חז"ל: "אלו תפילין שבראש". שאלוהו, מדוע אפוא כאשר סתם יהודי מניח תפילין אין הדבר מפיל פחד על הגויים? השיב הרבי: "חז"ל דייקו בלשונם. הם לא אמרו 'תפילין שעל הראש', אלא 'תפילין שבראש'".