אחד מחשובי החסידים של רבי ישראל מבאיין-לייפציג ביקש ממנו כמה וכמה פעמים לתת לו מטבע לסגולה לאחר מאה ועשרים, אולם הצדיק היה דוחהו ולא נתן לו. פעם אחת ישב ביום האחרון של חנוכה ב'שולחן' עם חסידיו ואמר: "הצדיקים שחיו לפנינו היו רואים בנרות החנוכה את כל מה שיתרחש במשך השנה, אבל היום לא ידעו ולא יבינו ובחשכה יתהלכו". לאחר הסעודה קרא לגבאי ונתן לו מטבע. "מטבע זה הוא בעבור חסיד פלוני", אמר. "החזק זאת בעבורו ואל תאמר לו דבר על כך". כעבור כמה חודשים נפטר אותו חסיד, והיה הדבר לפלא.