המגיד מדובנה נסע פעם ברכבת, וכשהגיעה שעת תפילת מנחה, ניסה לארגן מניין. התקבצו שמונה יהודים והיו חסרים שניים. פנה המגיד לשני יהודים 'משכילים' וביקשם להצטרף למניין, אך הם סירבו. לא הועילו כל תחנוניו והפצרותיו; הם הטיחו בו בגסות: "אנשים נאורים כמונו אינם מצטרפים למנחה". חרה הדבר למגיד ואמר: "כשהתורה מונה את פריטי המנחה ששיגר יעקב לעשיו, אנו מוצאים שם סוגים שונים של בעלי-חיים - עיזים, כבשים, גמלים, פרות, אתונות. ולמה לא שיגר גם כלבים? אלא מכאן למדנו שהכלבים אינם מצטרפים למנחה"...