רבי ישראל מרוז'ין לא אהב את אווירת הקדרות האופפת את הציבור בתשעת הימים. פעם אחת שאל את אחד מתלמידי הישיבה: "היכן אתה אוכל?". באותם ימים לא היו בישיבות חדרי אוכל מסודרים. הבחורים היו מוצאים להם משפחות, ואצלן היו אוכלים יום אחד בשבוע. בחור שהצליח למצוא לו שבע משפחות כאלה, היה מסודר לכל ימות השבוע. מתכונת זו כונתה 'אכילת ימים'. השיב הבחור: "אני אוכל ימים". נענה הצדיק מרוז'ין: "אם-כן, אולי תאכל גם את תשעת הימים"...