רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב ראה פעם אחת יהודי פשוט, שבתום התפילה, כשבא לחלוץ את התפילין מעל ראשו, נשמטו התפילין וכמעט נפלו לארץ. אך הוא זינק בעקבותיהן, ובתנועה זריזה הצליח לתפוס בהן בטרם נפלו. היהודי הרים את התפילין ונישק אותן בלהט. נשא הצדיק את עיניו למרום וקרא: "ריבונו-של-עולם! הלוא גם אתה מניח תפילין, ובתפילין שלך כתוב 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'. והנה, זה שנים רבות ה'תפילין' שלך, עם-ישראל, נפלו לארץ, והם נרמסים בגלות המרה. האם לא תעשה כפי שעשה היהודי הפשוט הזה ולא תזדרז להרים את ה'תפילין' שלך?!".